"האמת שיבנה ממש עיצבה אותי": הכירו את השחקן אבירם אביטן

את בית הספר למשחק בית צבי ברמת גן הוא סיים בשנת 2015. בארבע שנים האחרונות הוא משחק בעיקר בתיאטרון בית ליסין, השתתף בהפקות כמו "אפס ביחסי אנוש" ו"בלוז לחופש הגדול" ובקרוב הוא ישתתף גם בהפקה החדשה, משחקים בחצר האחורית. בתיאטרון אורנה פורת הוא גילם את תפקיד חלומותיו ביפה ובחיה וכעת הוא מככב כאמור במעלה קרחות, "שזה מחזה מושלם" הוא מוסיף.

אביטן לא מגזים. החיבור הבימתי בין המחזאי השנון אפרים סידון לבין צמד הבמאים היצירתיים והמקוריים משה בן שושן ורענן נסים פררה בתיאטרון לילדים ולנוער אורנה פורת הביא לעולם הפקה משובחת ואיכותית במיוחד. הגרסה שלהם ל"מעלה קרחות" רלוונטית ועוצמתית. "זה מחזה משוגע שעלה בעבר באורנה פורת ובוים ע״י ציפי פינס האגדית. ועכשיו הגרסה של רענן ומשה הפכה את זה לגרסה בועטת שכל מי שמגיע מתלהב ועף על ההצגה, מכמה שזה משוגע לטובה" מוסיף אביטן, המגלם בהצגה שלוש דמויות שונות.  "אני משחק גם את הצלם הישיש המצחיק והשומר בתל תלתלים העדין ואין כיף כזה, להחליף דמויות ולהשתנות כל סצנה" הוא משתף.

אביטן ושאר שחקני ההצגה מציעים כל כך הרבה חן בימתי שגם בני הצעיר, נדב, שצפה איתי בהצגה, אמר בתום ההצגה ״אבא, זו ההצגה הכי טובה שראיתי״. המחמאות הללו ממלאות את אביטן ושאר השותפים ליצירה. "לשמוע צחוק של ילדים והורים בקהל בגלל דברים שאתה מביא בתור שחקן זה כיף גדול, בין היתר בזכות הבמאים שנתנו לי חופש וסמכו עלי לקחת את הטקסט ולעשות בו את המטעמים שאני רוצה. זה מבחינתי המהות של עבודה השחקן, לקחת טקסט שכל אחד יכול לקרוא ולצקת בו פרשנויות לא צפויות".

לא תמיד הוא ראה את עצמו שחקן. הדלתות המסתובבת שהחיים מזמנים לכל אחד מאתנו, זו שלו כמעט הפנתה אותו לקריירה צבאית. "האמת שאף פעם לא דמיינתי שאלמד משחק, הייתי בכלל חמש שנים קצין בצבא והייתי בטוח שאמשיך שם, ואז כמו שחקנים רבים אחרים, נכנס לי הג׳וק הזה והתחלתי להתעניין במשחק. נסעתי לתקופה ארוכה של כמעט שנה לדרום אמריקה, טיול שעיצב הרבה את האישיות שלי וכשחזרתי התחלתי ללמוד בבית צבי".

כיום הוא לא לגמרי לא מתחרט על הבחירה. למרות המסלול המאתגר שהוא מציב לרבים מתלמידי בתי הספר למשחק. "בית צבי קיבלו אותי בלי שום ידע וניסיון והלימודים שם נתנו לי כלים מדהימים למקצוע. מנהל בית צבי, ארתור קוגן, שמבחינתי הוא אבא מקצועי לכל דבר, טיפח והאמין בי, וקבילתי המון ביטחון והרגשה שאני טוב בכך. איזה מזל שבאתי לשם".

אביטן מודה כי יש גם לא מעט רגעים קשים במקצוע שלו כחשקן, "אבל הרגעים הטובים שיש בו, גם אם הם קטנים, עולים על כל זה. קהל זה דבר מחייה ומרגש וחסר תחליף".

למרות הניסיון שצבר, הוא עדיין מסתכל ולומד משחקנים וותיקים אחרים. "אני מעריך המון שחקנים ושחקניות גדולים בארץ אבל יש שחקן אחד שאני שואב ממנו השראה רבה זה עידו רוזנברג. בנוסף לכך שהוא שחקן אגדי, הוא גם במאי מדופלם וגם חבר קרוב. עבדנו ביחד כבר לא מעט פעמים ואני לומד ממנו בכל הפקה מחדש".

אביטן מודה כי להיות על הבמה זה פשוט ממכר, וקשה לו בלעדיו. "איך אומרים, המקצוע הזה באמת בוחר אותך ותמיד שואלים אותי, נו, אז אתה חי את החלום של 'עולם הזוהר' ואני מבחינתי עונה, שכן. לקום בבוקר בידיעה שאתה אוהב את מה שאתה עושה ומחכה כבר לצאת לעבודה וליום שלך אם זה חזרות או הצגות זה בהחלט לחיות את החלום. ומבחינת חלומות, זה כמובן לככב בתפקידים כיפיים וגדולים התיאטרון ובמסך, אבל אולי תתפלא, זה לא אומר להיות דווקא בתפקיד הראשי. מבחינתי זה להיות התפקיד הזכיר ביותר כזה גם אם הוא יותר קטן, הוא זה שגונב את ההצגה" הוא מוסיף בחיוך.