היכל החכמה של העם היהודי ביבנה

"במקום בו נדלק לפיד החיים של הדת היהודית אחרי חורבן בית שני, יוקם מרכז שיעלה על נס את תרומת בני-העם היהודי לאנושות." במילים אלו נפתחה מצגתו של גוב-ארי.

ראש העירייה פרט את מטרותיו של ההיכל, השבת מרכזיותה של העיר יבנה בהווייה של העם היהודי מבחינה תודעתית ומעשית, ודיווח, למליאת מועצת-העיר, כי ייזום היכל החכמה של העם היהודי ביבנה החל מתוך רצון לשמר ולקדם את התרבות והמורשת היהודית באופן שאין כדוגמתו בארץ ובעולם.

יוקם היכל שיציין 120 אישים מבני-העם היהודי, אשר תרמו לאנושות תרומה משמעותית, שחוללה שינוי ניכר. המקום ישמש גם ללימוד ומחקר וייקרא 'היכל החוכמה'. המרכז יכלול מוצגים אינטראקטיביים, שיעודדו את המבקרים לחקור נושאים לעומק, תוך שימוש במגוון רחב של מקורות תקשורת וטכנולוגיה חדשנית.

גוב-ארי מציג את היכל החוכמה בפני חברי מועצת-העיר

דוגמאות ליהודים שהשפיעו משמעותית על העולם, וכפי הנראה יוצגו בהיכל המדובר: אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד, מילטון פרידמן, לאון טרוצקי, קרל מרקס, מארק צוקרברג ועוד.

ליבנה כבר מספר מוסדות המייצגות את שמה של העיר בעולם, ביניהם: אקדמיית יבנה בניו-ג'רזי, ניו-יורק, מחנה קיץ יבנה בניו-המפשייר, יבנה קולג' באוסטרליה, אקדמיית יבנה בדאלאס, טקסס, בית-כנסת קהילתי בלוס-אנג'לס, קליפורניה, בית-כנסת יבנה בשפייר, גרמניה, בית-כנסת יבנה במרסיי, צרפת.

מהלך הפיתוח של 'היכל החוכמה' כולל שישה ערוצים מקבילים: צוותי עבודה- דירקטוריון, ועדת היגוי אקדמית, הגדרת תכנים על-ידי הוועדות, תכנון ובינוי- חיצוני ופנימי, שיתופי-פעולה- משרדי ממשלה וגורמים מוסדיים, שיווק, יחסי ציבור, וגיוס משאבים.

משמעויות הליווי המקצועי הינן: הובלת כלל התהליכים הקשורים במימון וביצוע הפרויקט. בניית הקונספט השיווקי, הממוני, והמשמעויות הפיננסיות והאופרטיביות של הפרויקט. בניית המערך הארגוני ופלטפורמת גיוס המשאבים המתאימים לצרכי ויעדי הפרויקט.

מתוך המצגת על היכל החוכמה

גוב-ארי הציג את שלבי הביצוע בפרויקט, המתנהלים במקביל עד 2018: הקמת צוות לביצוע בדיקות ההיתכנות ופיתוח הפרויקט. ניתוח המידע הקיים בתכניות הנוכחיות. איסוף ומחקר פנים וחוץ ארגוני, השלמת מידע חסר. שילוב כלל הנתונים לתכנית עסקית כוללת. בניית המודל הארגוני לביצוע הפרויקט ומימושו. הקמת התשתיות הארגוניות והגופים הרלוונטיים ותחילת ניהול המערך אל מול כל הגורמים המקומיים הלוקחים חלק בפרויקט. בניית תכנית גיוס משאבים הבנויה על יסודות תכניות העסקיות של ההיכל ותומכת בהן. ניהול ומימוש מהלך גיוס המשאבים בארץ ובעולם. בניית תכנית עסקית ומימושה במשך 5 שנים. וחנוכת ההיכל, בשנת 2018.

הניהול והפיקוח על הקמת 'היכל החוכמה': דירקטוריון הפרויקט יאויש על-ידי נציגי התורמים, כאשר יו"ר הדירקטוריון יהיה ראש העירייה. פיקוח על התכנים יאויש על-ידי נציגי האקדמיה. פיקוח הנדסי ייעשה דרך אגף ההנדסה, שיפעיל פיקוח צמוד ופיקוח על, אשר ימומן מהתרומות לפרויקט. בחירת האדריכל תעשה על-ידי צוות מקצועי וציבורי. ופיקוח מקצועי, כלכלי ומולטי-דיספלינארי בכל הקשור לבחירת המועמדים והחומר המוצג.

ראש העירייה הציג גם את הקיימות פיננסית לאתר הבנייה לפי הפירוט הבא: הכנסות עצמיות – דמי כניסה, פעילויות, חנות ההיכל: הסעדה, קפיטריה, אירועים חיצוניים. קבלת הכרה ותמיכה ממשרדי ממשלה. תרומות, אגודות ידידים, סיוע מתמשך של התורמים. ונותני חסות – חברות עסקיות גדולות ביבנה ובישראל, שרוצות לחזקת את תדמיתן דרך מתן חסות.

התקציב המשוער לבניית ההיכל הינו 80 מיליון דולר, לפי הפירוט הזה: בשנת 2013- בדיקת היתכנות ומחקר ראשוני. ב-2014- בניית תכנית עסקית, הקמת וועדת היגוי, דירקטוריון וועדות בינלאומיות, מחקר אקדמי, קמפיין יחסי ציבור, תחרות אדריכלים, קמפיין פיתוח משאבים. ב-2015- מפגשי אדריכל מול וועדת ההיגוי ועבודה מול צוות הבנייה, רכישת היתרי בנייה, שילוב תכנים. בין השנים 2015-2018- בנייה והקמה, עלויות אדריכל והנדסה, ציוד להיכל, עלויות תערוכות וגלריות.

בנוסף, הדגיש ראש העיר כי מימון הפרויקט יתבסס על תרומות בלבד ולא על כספי ארוננה של תושבי יבנה.

לדברי גוב-ארי: "פרויקט זה יציב את יבנה במרכז העשייה היהודית הבינלאומית, וכן ישמש כאבן-פינה לפן האוניברסאלי של תרומת בני-העם היהודי לאנושות. הפן התיירותי, כפועל יוצא מכך, יזנק באשרות אלפי ביקורים בשנה, דבר שיאפשר גם פיתוח עסקי למימון התפעול השוטף של המקום. יבנה תחזור לימי הזוהר שלה, וכך נציב את העיר במקום הראוי לה."