"החינוך הדמוקרטי חיוני לקיום והישרדות של הערכים הדמוקרטיים הליברליים בישראל"

"בשנים האחרונות מתרחש בארץ תהליך משמעותי, הורים רבים מבקשים לבחור את אופי החינוך של ילדיהם, קיימת הבנה שיש להם הזכות, ואפילו החובה ההורית לילדיהם, לבחור משהו נכון ומדויק יותר לחינוכם והכשרתם לעתיד, הנושא קיבל דחיפה ביתר שאת בתקופת הקורונה.

ברמה האישית, הקשר שלי לבתי-ספר דמוקרטיים, ובכלל לייחודיים, החל בערד. באותם ימים ניהלתי יוזמה שהקמתי: הכשרת סטודנטים מפקולטות שונות לטובת הוראה בבתי-ספר, ואחד מחבריי שלקח חלק בתוכנית עניין אותי בביה"ס הדמוקרטי בערד. החלטתי להתמודד על ניהול ביה"ס, ולשמחתי, התקבלתי לתפקיד ועברתי למדבר.

ביומי השני בתפקיד קיבלתי משלוח של מעטפה חומה ובתוכה צו סגירה נגד בית הספר על נייר קלף. בדיעבד, האירוע הזה היה מאוד סימבולי לתקופת הניהול שלי בערד ודי הגדיר אותה. בתגובה לצו – הובלתי מאמץ מקצועי ופוליטי לבטלו, והצלחתי בכך. הגישה שלי הייתה שחייבים לנהל דיאלוג והבנות עם המשרד. הובלתי תהליך להכרה בביה"ס כמוסד חינוך דמוקרטי-ממלכתי. מהלך שלקח כשנתיים, הסתיים ב-2016. היום בית הספר נהנה מיציבות וצמיחה ותקציבים ממלכתיים בהתאם.

בערד למדתי שיעור עמוק על חינוך דמוקרטי, על מעורבות והובלת קהילה ועל הפוליטיקה שקשורה לתהליכים שכאלה. חיבור ההורים באופן נכון לבית הספר ולערכים, וכיצד תיאום ציפיות יכול להעצים את החוויה ולמתוח את גבולות הרעיון של מה זה בית-ספר, באופן שמיטיב עם הילד.ה ועם ההורים.

לאחר מספר שנים בערד – שבתי הביתה, למרכז.

ככה זה התחיל ביבנה. מפגש חשיפה ראשון

השיבה למחוזות בהם גדלתי, העיר יבנה, זימנה מפגשים עם בני ובנות הכיתה שלי, אשר התפתחו מהר לשאלה של האם אוכל לעזור לקדם מהלך כזה ביבנה. עניתי בחיוב, ומשם החלו ניצני המהלך להקמת ביה"ס הדמוקרטי ביבנה.

בו בזמן, פנו אליי גם קבוצת הורים מנס ציונה, ויחד עם חברי ושותפי, אורי קופליק, הובלנו את הקמת בית הספר הדמוקרטי בנס ציונה, ובהמשך, בנצר סירני.

המהלך יצר עניין רב בסביבה, ובמהרה מצאנו את עצמנו בלב 'גל דמוקרטי' באזור דרום המרכז. קיימנו מפגשים עם הורים, משיחות סלון עד מפגשים רבי משתתפים בחצרות בתים. הגענו עם סקרים ותמיכה משמעותית לכל ראשי המועצות באזור."

מתי ואיך החל המהלך ברחובות, בבית-הספר אשר לפני כשבוע זכה לפרס החדשנות?
"קבוצת הורים פנתה אלינו בתחילת 2018, במטרה לקדם רעיון של בית-ספר דמוקרטי ברחובות. קיימנו מפגשים וערכנו שיחות וסקר בעניין, והגענו עם נציגות ההורים לעירייה. סגן ראש העיר, זהר בלום, אהב את הרעיון מיד, ואז עמדה שאלת ה'איך?'

חשוב לציין שלא כל מועצה אשר מעוניינת יכולה מיד להקים בית-ספר חדש. זה כרוך בבנייה, בסמל מוסד, השלכות על מוסדות קיימים, ועוד, אך אם יש רצון – יש דרך. הרעיון אשר עלה על-ידי העירייה הוא להצמיח 'מסלול דמוקרטי' בתוך בית-ספר קיים, בהתאם לתהליך דומה אשר הם מקיימים עם מסלול צומח אנתרופוסופי.

אני זוכר את השאלה שהפנה אלי סגן ראש העיר: 'האם אפשר לעשות את זה מקצועית?',  'אפשר' השבתי, אבל צריך תנאים מסוימים, ובראשם בחירה מדויקת של מנהל/ת בית-ספר. ניסיון להנחית יוזמה כזאת בלי אייג'נסי משמעותי מבפנים, של כל 'השחקנים', נידון לכישלון. משם יצאנו לדרך משותפת, ואכן, הבחירה מצד הרשות במנהלת בית הספר הייתה נכונה והוכיחה את עצמה.

את החשיפה הרשמית קיימנו בקיץ 2018, בזמן המונדיאל – אין יותר 'זמן פציעות' מזה לרישום לבית ספר. ולמרות כל הקשיים, בשנה הראשונה הצלחנו לגייס כיתה של הורים 'אמיצים', נבחרה מורה אחת מתאימה, ויצאנו לדרך."

יובל כהן עם מנהל בית ספר רמת אלון, רונית מוסלר

אחת מהאימהות לתלמידה בביה"ס האלון שמעה שאני מראיינת את יובל, וביקשה גם להתייחס.

אוריה שולוב, את היית אחת מההורות ה'אמיצות', כהגדרתו של יובל, רשמת את בתך למסלול הדמוקרטי החדש משנתו הראשונה. מה הוביל אותך למסלול הדמוקרטי?

"אחרי שנה בכיתה א' של הבת שלי, התאכזבנו וחיפשנו חלופות. ניסינו בבית הספר השיטה, אבל רשימת ההמתנה הייתה ארוכה וחסרת סיכוי. ממש כבר קיבלנו החלטה לעבור ליישוב אחר עבור חינוך שמתאים לנו, ואז, ממש בדקה ה-90, ראיתי פרסום בפייסבוק ואני זוכרת שאמרתי לבן זוגי 'זה היום בשעה חמש, תלך לשמוע'. הוא הלך. כשחזר אני זוכרת שאמר 'אני חושב שמצאנו'. בהמשך, הייתה שיחה עם המנהלת. היו לי הרבה שאלות על המסלול בתוך בית הספר, ואיך זה הולך לעבוד? מי יפעיל את זה וילווה את זה? ההובלה של המנהלת, הצוות, וגם העובדה שהתהליך מלווה ביועצים מקצועיים עם ניסיון ובאופן מלא על-ידי העירייה, נראה רציני. שכנעו אותנו, והחלטנו ללכת על זה.
ברור שהתהליך הצליח בגדול, ואנחנו שמחים על זה. עכשיו הבת שלי בכיתה ה', ויש שאלות לגבי ההמשך בחטיבה."

יובל, מאוריה אתה בהחלט יכול להיות גאה ומסופק, תסביר בבקשה עוד על התהליך עצמו.

"התהליך כלל עבודה עם מנהלת בית הספר, על תכנון, מפגשי למידה והכשרה לצוות בית הספר, וליווי הכיתה באופן קבוע. בעניין ההורים, החלטנו שנפגשים לשיחה אישית עם כל המשפחה, לתיאום ציפיות, ובנוסף, נערכו מפגשי למידה וליווי להורים, לאורך השנה.
השנה הראשונה עברה בהצלחה רבה, והמסלול זכה ל'באז' חיובי. כבר באמצע השנה, במועד הרישום, הייתה התעניינות גדולה, ובשנה השנייה למסלול הצטרפו עוד כיתות ונפתח גן ילדים צמוד. חשוב להבין, בית הספר היה בסכנת סגירה ב-2018. כיום, בשנה הרביעית למסלול, תלמידות ותלמידי הדמוקרטי מהווים רוב בבית הספר."

אני מבינה שזו הייתה פריצת-דרך לאפשרויות נוספות להקמת מסלול חינוכי דמוקרטי, האם זה עורר עוד התעניינות במקומות אחרים?

"ממש כן. בפרק זמן של שנתיים, פנו על בסיס של 'מפה לאוזן' עוד הורים מיבנה, גדרה, מזכרת בתיה, באר טוביה, חוף אשקלון, ראש פינה, אילת, גבעת ברנר, ראשון לציון וגם עוד קבוצה דתית מרחובות. הגיעו גם נציגויות ממועצות ועיריות (אשדוד, גדרה וראש פינה)."

קבוצת הורים דתיים? מה עלה בגורל היוזמה הזאת?
  
"במפגשים הרבים עם הורים בכל הארץ גיליתי שהדבר שכולם רוצים הוא די פשוט: 'שיראו את הילד שלי', לפני כל דבר אחר. נשמע הגיוני, בסיסי ואנושי, השיטה הפדגוגית בבתי-הספר הדמוקרטים מאפשרת ודוגלת בערך שהתלמיד הוא מוקד הלמידה והצמיחה, והתוכן הוא אמצעי וכלי, לכן, בין היתר, יש ביקוש גדול לבתי-הספר הדמוקרטיים. ולשאלתך, אכן פנו אליי מספר רחובותים דתיים וביקשו את האפשרות לבחור בחינוך כזה, 'כמו שיש לחילונים', כך אמרו לי. קבוצה מדהימה אשר קיימה בעצמה כבר תהליך למידה של שיטות חינוכיות.

כאדם לא דתי, החיבור האישי והרעיוני עם הקהילה הזו עבורי היה מרתק, פותח ומלמד. יחד יצאנו למסע לרתימת העירייה לעניין, ומשם לעזור יחד למהלך, ממציאת מקום פיזי, עד רתימת הפיקוח של הממלכתי-דתי, ובהמשך, כמובן, ליווי התהליך המקצועי.
המקרה של ביה"ס בראשית והמסלול הדמוקרטי שלו היה שונה מביה"ס רמת אלון, בעיקר בשל העובדה שבמקרה הזה, הוקם בית-ספר חדש ולא רק מסלול בתוך בית-ספר קיים. היתרון בכך הוא גדול, פשוט יותר להקים מסגרת חדשה מאשר לשנות ארגון קיים במובנים מקצועיים-פדגוגיים, כפי שעשינו בביה"ס האלון."

מה בעצם תפקידך בשלבי ההקמה, מנהל? יועץ? מכשיר את הצוות? מה בעצם התפקיד שלך, שלכם?

"מה התפקיד שלי בהקמה? מהותית, להניע את המהלך, ולשמור שכולם כמו בצוות חתירה, ביחד ובתיאום, יחתרו לאותה מטרה.
השלב הראשון בתהליך כזה, לרוב, הוא חשיפת הרעיון לקבוצת ההורים, וקיום שיח פתוח, המאפשר ביטוי לכל אחד, וגם תיאום ציפיות מדויק, הסכמה על הרעיון.
השלב השני הוא מעבר מרעיון ליוזמה להקמת בית הספר הספציפי. כאן, לרוב, עוברים חלוקה לצוותי עבודה וניהול תהליכי קבלת החלטות. התהליך הזה יוצר ערך משמעותי, מתוך העבודה המשותפת – זהו שלב בו קבוצת הורים הופכת לקהילה. זה תהליך של שיח, יצירת מקום והתגבשות, וצבירת נכסים קהילתיים, כאשר המטרה היא לשכנע את המועצה שיש צורך בלתי-מתפשר בבית הספר.

אסיפת הורים בביה"ס הממלכתי-דתי בראשית

בשלב השלישי מתחילים, מעשית, להקים בית-ספר. מבחינת הטמעת הרעיון, העבודה המשמעותית הינה בחירת האנשים המתאימים, יחד עם הכשרה וליווי מקצועי של מנהל.ת, צוות חינוכי וההורים באופנים שונים. יש צורך לחבר את כל הגורמים, כאשר, לעתים, חלקם מושכים לכיוונים מנוגדים, 'להחזיק את השיח' ולייצר פתרונות. בקיצור, התפקיד לי הינו גם ארגוני, גם פדגוגי, גם מתווה לפיקוח, הורים והרשות על המהויות של ביה"ס וקהילה שכזאת, כיוון שעדיין רבים אינם מכירים לעומק, ויש אפילו שהמסגרת החינוכית הייחודית איננה מוכרת להם לחלוטין."

לאחר שנים של הקמה של מגוון מסלולי חינוך ייחודיים, מה למדת?

"לאורך השנים, ניהלתי, ליוויתי והקמתי בתי-ספר מגוונים. מכולם למדתי שקהילה מגובשת יכולה לעשות כמעט הכל, זה הסיפור האמיתי. ברמת התהליך למדתי שניתן לייצר שינוי ברמה המוניציפלית ולהקים מסגרות ייחודיות על-ידי שיתוף-פעולה בין כל השחקנים. למדתי את התהליך, את ה'מנגנון' להקמת בית-ספר ייחודי, דמוקרטי, או אחר. יש הורים אשר מבקשים מגוון בדמות חינוך ייחודי כזה או אחר, יש מועצות אשר רוצות לייצר מענים טובים ומגוונים לציבור, יש את הפיקוח של המשרד, עם השיקולים הרישומיים הפדגוגיים, ויש, כמובן, בחזית, את הצוותים והמנהלים של בתי הספר, עם הצרכים והיכולות והרצונות שלהם. את כל ה'רכיבים' הללו למדתי לסנכרן ולנהל באופן מקצועי.
אני מאמין כי יש לקדם בחירה בחינוך, בכלל, ובחינוך דמוקרטי, בפרט. עבורי זו זכות בסיסית. החינוך הדמוקרטי הינו חיוני לקיום והישרדות של הערכים הדמוקרטיים הליברליים בישראל, ומשכך, חיוניים להישרדות המדינה. זה חלק מ'החזון הגדול' שלי."

למעוניינים בליווי, הדרכה וייעוץ – ניתן לפנות ליובל בטל' 54-440-0091⁩0.

מפגש הורים במזכרת בתיה

תמונות מתוך עמוד הפייסבוק של יובל כהן