הזירה הפוליטית: תיק הצעירים

מי שמחזיק את תיק הצעירים במועצת-העיר, הוא חבר-המועצה רועי גבאי. ומה עושה בעליו הנוכחי של התיק? ובכן, יש לבחון את 'גלגוליו' השונים בכדי לנסות ולהבין את האפקטיביות שלו

מרבית הצעירים אינם מתעניינים בפוליטיקה העירונית. למעשה, אם תשאלו כמעט כל יבנאי בין הגילאים 18 עד 30 על הנושא, מרבית הסיכויים שתקבלו בתגובה מבט תוהה ותשובה לפיה אין להם מושג על מה אתם מדברים. חלקם כלל לא רוצים לשמוע על הנושא, בטענה שממילא כל הפוליטיקאים שקרנים/מושחתים/לא מוכרים להם באופן אישי, כך שלא יוכלו ליהנות מטובות הנאה, אם יצביעו להם

אלא שישנם צעירים שמאוד מתעניינים בנעשה בזירה הפוליטית, עד כדי כך שהם עושים כל שביכולתם בכדי להיכנס אליה. בניגוד למרבית בני גילם, הם מבינים ש'פוליטיקה' היא למעשה מילה נרדפת לחיים שלנו ולדרך בה הם יתנהלו, והם יעשו כל שביכולתם בכדי להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות העירוני.

מי שמחזיק את תיק הצעירים במועצת-העיר, הוא חבר-המועצה רועי גבאי. התיק שנמסר על-ידי ראש העירייה, צבי גוב-ארי, במצב חדש. למעשה, כמעט שלא נעשה בו שימוש על-ידי בעליו הקודמים, חבר-המועצה לשעבר, שאול ציון (אך על כך בטור אחר).

ומה עושה בעליו הנוכחי של התיק? ובכן, יש לבחון את 'גלגוליו' השונים בכדי לנסות ולהבין את האפקטיביות שלו.

במערכת הבחירות של שנת 2003, גוב-ארי הציב במקום השישי ברשימתו, בחור צעיר בשם אלון רוזן. הרשימה זכתה אמנם לחמישה מנדטים, אך בנסיבות טראגיות, שמעון אייאש ז"ל לקה בלבו ונפטר מספר ימים בלבד לאחר שהתבשר כי הפך לחבר-מועצה. רוזן תפס את מקומו ולמעשה היה אמור לעסוק בכל התחומים הנוגעים לצעירים ונוער בעיר.
אם תפגשו אותו היום, סביר להניח שהוא יאמר לכם שנחל הצלחה גדולה הרבה יותר בפוליטיקה הארצית (במהלך עבודתו עם מתן וילנאי) מאשר ביבנה.

רוזן לא נכלל ברשימתו של גוב-ארי בשנת 2008. את משבצת הצעיר תפס דוד אנוליק, שמוקם במקום החמישי. אלא שהרשימה זכתה רק לשני מנדטים, ומי שקיבל לידיו את התיק היה, כאמור, ציון.

במערכת הבחירות האחרונה, לפני כשנה וחצי, הפציעו שני צעירים חדורי מוטיבציה שגוב-ארי מיקם ברשימתו: את המקום החמישי קיבל רועי גבאי ואת המקום השישי תום ליפשיץ. כל אחד מהם מוכשר וראוי, כל אחד מהם היה משוכנע כי גוב-ארי הוא האדם הנכון להמשיך ולהנהיג את יבנה, וכל אחד מהם עשה כל שביכולתו בכדי לשכנע כמה שיותר צעירים להגיע אל הקלפי ולהעניק להם את קולו.

בזירה הפוליטית, לא האמינו ששני הצעירים המבטיחים יכהנו כחברי-מועצה לאור מיקומם ברשימה, אך בסופו של דבר גבאי הפך לחבר-מועצה לאור ההצלחה המרשימה לה זכתה 'יבנה שלנו'.

הנושא המשמעותי ביותר, אותו יכול לקדם מחזיק 'תיק הצעירים' באשר הוא, הנו מציאת פתרון לדיור בר-השגה עבור צעירים תושבי עירו. מהלך משמעותי שכזה אמור כמובן להיעשות בשיתוף-פעולה עם ראש הרשות ובתמיכתו. יבנה הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות כש'השכונה הירוקה' הופכת מתוכניות בנייה מדוברות לאבן-שואבת עבור תושבי מרכז הארץ שמבינים כי ניתן לקבל איכות-חיים גם כשמתרחקים במעט מטבעת החנק של גוש דן. אך על הבניינים ההולכים ומתאכלסים מתבוננים בעיניים כלות, מאות זוגות צעירים שנולדו וגדלו ביבנה, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש בה דירה ולחיות לצד הוריהם וחבריהם.

עד כמה גבאי מנסה לשנות את התמונה? לפחות על-פי התקשורת המקומית, או על-פי הפייסבוק, בו הוא היה פעיל ביותר, לא ניתן לקבל תשובה. ויתכן כי אנו הולכים רחוק מדי. יתכן כי מחזיק תיק צעירים טרי אמור לנסות ולקדם בתחילה נושאים הרבה פחות כבדים והרי גורל: למשל, פעילויות פנאי לנוער, מלגות והטבות לסטודנטים, משיכת מקומות בילוי ייעודיים על-ידי הטבות בארנונה. כל הדברים האלו מתבצעים בהצלחה יתירה ברשויות אחרות.

בנס-ציונה: סגן ראש העירייה, שחר רובין, עושה חיל בעשור האחרון. גם המשנה לראש עיריית ראשון-לציון, רז קינסטליך, מקדם בהצלחה לא מעט פרויקטים לטובת בני הדור הצעיר המתגוררים בעירו. אלא שהשניים עושים זאת בהצלחה מכיוון שקיבלו יד חופשית, סמכויות ותקציבים מידי ראשי הערים שלהם. מה שנכון להיום, קשה לומר על גבאי.
 

כמו גוב-ארי, גם ראש עיריית נס-ציונה, יוסי שבו, הוא, לכאורה, ראש רשות כוחני ובלתי מתפשר. ישנם שיאמרו שאפילו יותר. אלא ששבו משחרר מעט מהחבל התקציבי ומתפנה לעסוק בנושאים אחרים העומדים על הפרק בניהול העיר.

אחד מחברי-המועצה אמר על גבאי: "הוא לא ממש יכול להזיז דברים. כל דבר צריך אישור של צביקה. יש לו מוטיבציה, אבל הוא מתחיל להבין איך דברים מתנהלים כאן."

"איך אתה מתרשם? מה קידם גבאי עד עכשיו?" שאלתי את חבר-המועצה. הוא חייך וביקש לסיים את השיחה.

מוקדם לשפוט את פעילותו של גבאי, והאמת, ניתן לומר שהוא נכנס לפוליטיקה מתוך רצון לשנות ולשפר. יתכן שיוכל לעשות זאת בהמשך, במערכת הבחירות היו גורמים פוליטיים שאף הרחיקו לכת וציינו כי גוב-ארי התרשם באופן כה עמוק מיכולותיו של גבאי, עד כדי כך שסימן אותו כמנהיג עתידי.

כך או כך, עד שאותן הערכות יהפכו למציאות, על גבאי לעבור דרך פוליטית ארוכה. עליו לקוות כי במהלך הקדנציה יצליח לשכנע את כל אותם צעירים יבנאיים שמאסו בפוליטיקה, כי גם הדשא שלהם יהיה ירוק יום אחד ואולי הם יזכו לקבוע בו את ביתם.