הזירה הפוליטית: שיעור בפוליטיקה

אחת השאלות שלינה שרון עשויה לשאול את עצמה בסופו של יום, או לעניינו, בסופה של קדנציה, היא 'האם העניין הזה היה שווה לי?'

לא מעט יבנאים ויבנאיות מכירים מצוין את לינה שרון, המחנכת, רכזת השכבה, סגנית מנהלת החטיבה העליונה וממלאת מקום המנהלת. את כל התפקידים היא מילאה במסירות ראויה לציון בתיכון 'גינזבורג – האורן', ממנו פרשה לאחרונה, לאחר עשרות שנות הוראה. אותם יבנאים זוכרים לטובה את האנושיות שהפגינה, את העובדה שבאותה המידה שבה ידעה לחנך, ידעה גם לגרום לתלמידים לחייך, ואת האנשים, שלא מעט בוגרים הפכו להיות, בזכותה.

אלא שספק אם ישנם תושבים רבים שמכירים, מקרוב, את חברת-המועצה לינה שרון.

לינה שרון. חברת מועצת העיר (משמאל). בטקס הענקת מלגות לסטודנטים. צילום: עמרם כהן

מי שעשתה את שמה הטוב כאחראית לחינוכם של ילדיהם בדרך מיטבית וראויה לציון, מוצאת את עצמה כעוד צופה ב'תיאטרון החלומות' של ראש העירייה, צבי גוב-ארי. אלא שלהבדיל מכלל תושבי יבנה, היא קיבלה כרטיסים ל'שורה הראשונה'.

לכאורה, ישאלו השואלים על מה ולמה? הרי גוב-ארי הילל ושיבח אותה והפך אותה לאישה היחידה שמכהנת במועצה מטעם רשימתו. הוא הציג לראווה את ניסיונה רב-השנים, במהלך קמפיין הבחירות שלו, אלא שנראה כי כאשר הסתיימה ספירת הקולות וראש העירייה הבין כי ימשיך בתפקידו ברוב גדול – הוא זנח במעט את תכניותיו בכל הנוגע לשרון.

מפגינה אנושיות. צילום: עמרם כהן

נראה כי גם שרון הופתעה, לכאורה, מפנייתו של גוב-ארי בקיץ 2013 בה בישר לה כי הוא מעוניין שתהיה חלק מרשימתו בבחירות. 
כך היא הסבירה, בזמנו, את החלטתה להתמודד, בריאיון לתקשורת המקומית: "לא כיוונתי לפוליטיקה, לא חשבתי ולא תכננתי. ראש העיר פנה אליי. ביקשתי שעה לחשוב, והוא אמר לי 'אין לך אותה'. כולם מרימים גבה בבית-הספר כששומעים לינה בפוליטיקה, אבל אם אתה נקרא לדגל ויש לך מה לתרום – אסור לך לעמוד מהצד. קל לעמוד מהצד ולבקר, אבל צריך לעשות. זו הדרך שלי לעשות."

שרון נקראה לדגל וכשגוב-ארי קורא – מרבית האנשים ביבנה מצייתים. גורמים פוליטיים מעריכים כי שרון הייתה משוכנעת שתוכל לקדם את נושא החינוך, הקרוב ללבה, כאשר החליטה להיענות בחיוב לאחר פחות משעה: "ללינה יש ניסיון עצום בחינוך, אבל היא די טירונית בפוליטיקה." אומר גורם פוליטי "אם היא באמת חשבה שתוכל להשפיע על גוב-ארי ולהוביל מהלכים באופן עצמאי – היא תמימה מאוד. יש לנו ראש עירייה שאוהב להחזיק הכל קרוב לחזה ולא ממהר לתת סמכויות, בטח לא את תחום החינוך שהוא הבייבי שלו." 

במהלך הריאיון שהעניקה שרון, באותם ימי טרום-בחירות, בהם נשבה רוח פוליטית שהפיחה תקוות בקרב מועמדים, היא אמרה בין היתר: "אני מקווה שמי ש'יחפש' אותי – לא ימצא, כי אני מרגישה מאוד נקייה עם עצמי. אני באה ממקום טהור, מקום מאוד נקי, של עשייה נטו במסגרת בית-הספר."

בישיבת מועצת העיר (מימין)

באופן טבעי שרון אמרה כי נושא החינוך קרוב ללבה וכי היא מעוניינת לקדם אותו במסגרת פעילותה במועצת העירייה. היא הוסיפה כי היא מקווה שיינתנו יותר תקציבים לבתי-הספר על-מנת למנוע סיטואציה בה בתי-ספר מוותרים על שעות הוראה או פעילות חברתית בשל שיקולי תקציב.

במהלך מערכת-הבחירות היא אף פנתה לתלמידיה הרבים וביקשה מהם לתמוך ברשימת 'יבנה שלנו' למועצה: "אתם מכירים אותי לא מהיום, כך שאיני צריכה לספר לכם על עצמי. שנים רבות פעלתי במסגרת בית-הספר התיכון, ואני מעוניינת לתרום מניסיוני גם במסגרת העירונית ולקחת חלק בהובלתה של יבנה לשיאים חדשים בחינוך, מהגיל הרך ועד האקדמיה."

שרון ביקשה לקחת חלק בהובלת תחום החינוך. האם גוב-ארי אכן העניק לה אותו? בואו נחזור לישיבת מועצת-העירייה הראשונה, שהתקיימה לאחר הבחירות המוניציפליות, בנובמבר 2013. על סדר-היום עמד, בין היתר, נושא חלוקת וועדות העירייה השונות. על פניו, נראה כי בכל הקשור לוועדת החינוך, גוב-ארי לא אמור היה להתלבט יותר מדי: מאחר והוא מתכבד בנוכחותה של חברת-מועצה טרייה שעשתה חיל בתחום החינוך בעיר – לינה שרון הייתה הברירה הטבעית והמתבקשת לראשות הועדה.

אלא שחוקי המשחק של גוב-ארי, לכאורה, מעט שונים: הוא חילק את הוועדות כגננת שמחלקת סוכריות לילדים במהלך שעת-ריכוז. מי שלא יתנהג יפה, מי שלא ישלב ידיים כמו שצריך – יוצא החוצה ולא משתתף במשחק. במקרה הזה לא תעזור שיחה מההורים או התערבות התקשורת. ראש העירייה החליט למנות את עצמו לראשות וועדת החינוך. שרון אמנם תהיה חברה בה, אך כמיטב המסורת – ההחלטות ייקבעו אך ורק על ידי אדם אחד. שרון נאלצה להסתפק בוועדה לקידום מעמד הילד, וועדה שיוקרתה הפוליטית, ולא פחות חשוב מכך, הכלים המעשיים העומדים לרשותה, רחוקים שנות אור מוועדת החינוך.

נכון להיום, כאשר אנחנו מציינים שנה וחצי מיום הבוחר ביבנה, לא ניתן לומר בוודאות ששרון מביאה את ניסיונה הרב לידי ביטוי בצורה המיטבית במסגרת פעילותה במועצת-העירייה. נראה כי היא עוברת קורס מזורז במיטב הקלישאות האומרות כי לפוליטיקה חוקים משלה וכי מה שרואים מכאן – לא רואים משם.

בעצם, אולי אנחנו לא מסתכלים נכון על התמונה הכוללת: אם באמת רוצים להשפיע, ניתן לעשות זאת בכל תפקיד שמקבלים. אחרי הכל, עם עשרות שנות עשייה, שרון תוכל לייעץ היטב לחבר-המועצה הצעיר אלי מזוז, כחברה בוועדת מלגות… בראשותו.