הזירה הפוליטית: שאול ציון עוד ישוב?

הוא ייצג את הצעירים של יבנה במועצת-העיר. מה עבר על שאול ציון מאז נפרד ממועצת-העיר, ומה בעתיד?

חמש שנים בפוליטיקה היבנאית הם נצח. מדובר בפרק זמן בו נבחר-ציבור עשוי לעבור תהפוכות אינספור, להתמקם בנינוחות במרומי הגלגל הענק של החיים הציבוריים וליפול ממנו מול אלפי צופים מריעים שהגיעו לראות את ההצגה הכי טובה בעיר, שכעת אתה כבר לא חלק ממנה.

אם תשאלו את עו"ד שאול ציון, הוא לבטח יוכל לספק לכם הסבר מקיף בנושא, לו רק ירצה בכך. תוצאות הבחירות האחרונות קבעו כי רשימת הצעירים אותה הוביל להישג מרשים בכל קנה מידה של שני מנדטים בבחירות 2008, לא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2013. ספק רב אם 634 הקולות שקיבלה הרשימה ניחמו את ציון. כמו בסצנות המפורסמות בסרטים בהן עובד מפוטר אוסף את חפציו לתוך קופסת קרטון, הוא נפרד לשלום ממועצת-העיר ולא שב להביט לאחור. האם ישוב?

שאול ציון, שסיים את לימודיו כמצטיין דיקאן, מקבל את תעודת ההסמכה מעו"ד אבי חימי, מבכירי הפרקליטים בישראל

נראה כי פתיחתו של 'מרכז צעירים' בעיר היא רק עניין של זמן. הקונספט והמיקום פחות חשובים, נראה כי בסופו של דבר, ראש העירייה, צבי גוב-ארי, הכיר בחשיבותו של המקום ופעל בצורה רצינית וראויה לטובת קידום המטרה.

ציון, הקדיש חלק לא מבוטל מהקדנציה שלו במועצת-העיר לטובת הנושא – תחילה בקואליציה של גוב-ארי, כאשר נפגש עם גורמים שונים, הציג לראש העירייה נתונים וניהל אתו שיחות ארוכות ומתישות בטלפון ובלשכתו, ולבסוף באופוזיציה, לאחר שהרגיש כי אין בכוונתו של גוב-ארי לאפשר לו לפעול באמת לטובת הצעירים והנוער בעיר. משני צדי המתרס נתקל ציון בחומה בצורה, אם בדמות תשובות מתחמקות ואם בדמות התנגדות תקיפה להצעות-לסדר במועצת-העיר.

עם נשיא המדינה (לשעבר) שמעון פרס

בחודש מרץ 2013 העלה ציון הצעה מסודרת להקמת  'מרכז צעירים' בעיר. בהצעה נאמר בין היתר: "אחת התופעות החברתיות היפות בשנים האחרונות היא 'מרכזי הצעירים' הפועלים ברשויות המקומיות. ניתן לראות אף בשם התכנית 'מרכז צעירים' ביטוי לשאיפה לשים את הצעירים במרכז תשומת-הלב הציבורית וכן את מיקום התחום במישור המוניציפאלי ובמישור הארצי, זאת על-מנת להבטיח מדיניות ומענים מערכתיים לאוכלוסייה זו."

ציון ציין בהצעתו: "זה מכבר ניסיתי לקדם הקמת 'מרכז צעירים' בעיר. לאחר תיאומים רבים ופגישות שקיימתי עם גורמים שונים, הצלחתי להביא לקיום דיון בנושא בהשתתפות ראש העירייה, אך לצערי החליט הוא להפסיק את התהליך, וטעמיו עמו."

הוא הציע כי יוקם צוות שיבחן את הנושא וכי יגיש את המלצותיו למועצת-העיר בפרק זמן של שלושה חודשים. חברי הקואליציה לא הצביעו בעד ההצעה.
אלא שפעילותו הציבורית של ציון לא מתחילה ומסתיימת באותה יוזמה: לתודעת הציבור היבנאי הוא נכנס בשלהי שנת 2007, בשעה שהקים את הפורום החברתי למען יבנה, במסגרתו הנהיג מספר פעילויות קהילתיות ראויות לשבח בקרב אוכלוסיות נזקקות, קשישים ובני-נוער.

בכהונתו כחבר-מועצה הוא בלט לחיוב בידע הרב שהפגין אודות התנהלות המערכת העירונית ועל היוזמות שגילה. גם מתנגדיו החריפים ביותר יודו כי התנהלותו הרשימה אותם לא אחת, אך באותה נשימה יוסיפו כי ציון נקט בגישה אגרסיבית מדי, בשנתיים בהן כיהן כחבר אופוזיציה. ציון הגיש עשרות הצעות-לסדר ושאילתות, אך רובן, ככולן, נותרו טמונות ב'בית-העלמין' של חדר ישיבות-המועצה, ממתינות לשווא שגוב-ארי יוציא אותן אל קרני-השמש.

בסביבתו של ציון אמרו, השבוע, כי הוא יצא מהקואליציה של גוב-ארי רק לאחר שחש כי אין לו כל ברירה אחרת ולאחר שהבין כי כל ניסיונותיו לקדם יוזמות לטובת הציבור, שבחר בו, אינם צולחים.

ככל שארכו החודשים, הוא גילה עד כמה קשה הצעידה ב'מדבר' האופוזיציה, וכי רק מעטים מצליחים לסיים את המסע המפרך בהצלחה ולהיבחר מחדש למועצת-העיר.

במחוזות ה'אולי', בהם נוהג לבקר כל נבחר ציבור, בשלב כזה או אחר של חייו, ציון ודאי שואל את עצמו מה הייתה התוצאה לו היה עושה דברים אחרת: האם מערכת היחסים המורכבת עם שותפו לרשימה באותם ימים, אלי מזוז, הייתה קשורה לכך? האם שלוש השנים בהן נמעך מחיבוק הדוב הקואליציוני של גוב-ארי, פגעו בו? או שאולי היו אלו דווקא השנתיים בהן התרחק ממנו והתמקם מהעבר השני של המתרס? האם היה נכון להצהיר על התמודדות לראשות העיר? האם היה נכון להסיר אותה ולתמוך ברונית ארנפרוינד-כהן? שאלות כגון אלו, מטבען, ימשיכו לרחף בחלל הפוליטיקה היבנאית לעד, שכן אין להן תשובה חד-משמעית. ולפעמים כמו במבחן אמריקאי – כל התשובות נכונות.

שאול ציון (משמאל) בפעילותו למען הצעירים בעיר

נכון להיום, כמעט שנתיים מאז נפרד לשלום מחדר-הישיבות במועצת-העיר, ציון לא מראה סימני געגוע. גם לא אכזבה מכך שהציבור לא העניק לו מנדט מחודש, למרות פעילותו הנמרצת במשך חמש שנים.

במהלך הקדנציה שלו, הוא סיים תואר במשפטים, בהצטיינות יתירה, ולאחריה התמחה בפרקליטות מחוז ירושלים, עבר בהצלחה את בחינות הלשכה, וכעת נושא את עיניו אל עבר קריירה משפטית. הוא אמנם מתעניין, לפרקים, בחדשות עסיסיות הנוגעות לנבחרי הציבור של העיר, אך עושה זאת באיפוק ובהיסוס, כמו גבר נשוי שפוגש את אהבת נעוריו שהתחתנה עם אחר. כמה שאלות כלליות, כמה זיכרונות מתוקים מהעבר, וממשיכים הלאה, אל עבר המציאות הממתינה בהווה.

בזירה הפוליטית מעריכים כי כמו רבים אחרים, ציון ימתין בסבלנות, וימשיך להציץ אל עבר הפוליטיקה היבנאית במהלך השנתיים שנותרו, עד שריח הבחירות יתחיל לרחף שוב בחלל האוויר. או אז, הוא יגבש החלטה אם ברצונו לשוב ולהיכנס לקלחת, או שמא הוא מעדיף לקנות פופקורן, להתמקם בשלווה בין קהל התושבים ולצפות מקרוב בנבחרי הציבור הנלחמים על הזכות לשרת אותו.

בכנס העולמי למשפט עברי תשע"א

שאול ציון מסר בתגובה לפורטל: "אני שמח שניתנה לי הזכות לשרת את הציבור במועצת-העיר ומרוצה מכך שהצלחתי לקדם נושאים רבים ומגוונים. לגבי תוצאות הבחירות ב-2013, עוד בתחילת דרכי אמרתי שבעיניי הפעילות במועצה היא שליחות ציבורית ולא קריירה, ולכן כמו שקיבלתי את רצון הציבור כששלח אותי לייצג אותו ב-2008 כך קיבלתי את רצונו כששלח אחרים במקומי ב-2013. אני מקווה שהיבנאים מרוצים ממי שמייצג אותם כעת."

על יחסיו עם גוב-ארי, הוא אמר: ״יש לצביקה זכויות רבות בוודאי בכל מה שקשור לניהולה ופיתוחה של יבנה. אין ספק שהוא הטביע, וממשיך להטביע, את חותמו. במהלך הקדנציה הקודמת, בה כיהנתי לצדו במועצת-העיר, היו דברים מסוימים שבראייה רטרוספקטיבית עדיף היה שיתנהלו בצורה אחרת. בכל אופן, אני מאחל לו המשך הצלחה, בסופו של יום הצלחה שלו היא הצלחה של הציבור כולו."

כקצין בשירות המילואים