הזירה הפוליטית: עין לציון צופיה
טור אישי מאת: רונן דמארי
מה חדש?
האם ציון בן-לולו ישחזר את ההישג המרשים וימשיך לייצג את עובדי עיריית יבנה גם בשנים הקרובות?
בעוד עשרה ימים יתייצבו עובדי עיריית יבנה לבחירת הוועד שייצג אותם בשנים הקרובות. מול הקבוצה של יו"ר הועד המכהן, ציון בן-לולו, תתמודד קבוצה אותה מוביל מנהל מחלקת האחזקה בעירייה, דוד מלכה. לאחר 28 שנים, בהן כיהן שלום פרץ, כיו"ר הועד המיתולוגי, מתחיל בן-לולו לבסס את מעמדו כאיש שדואג לרווחתם של העובדים. האם הוא שוב יזכה לתמיכת גורפת מצד העובדים?

אם מסתכלים על ציון בן-לולו מהצד, ניתן לתהות כיצד הגיע לתפקיד בו הוא אוחז בשלוש וחצי השנים האחרונות. כשאנחנו חושבים על מנהיג עובדים, אנחנו מדמיינים דמות קולנית, בעלת חזות קשוחה, שעם שפם, או בלעדיו, תדע לעמוד על זכויות העובדים באש ובמים. אם נמשיך וננסה לצייר את דמותו של יו"ר הועד ואת אופיו, הרי שנחשוב על אספות עובדים סוערות, מכתבים זועמים להנהלה ושריפת צמיגים שוודאי תלמד על רצינות כוונותיו.
אלא שבן-לולו מוכיח שניתן להנהיג עובדים גם בדרך שונה בתכלית: בנועם הליכות, בדיבור ענייני ומתון ובהידברות מנומסת, אך עיקשת, עם ראש העירייה, צבי גוב-ארי.
בן-לולו, המכהן כמנהל המחלקה לתרבות עירונית, אחראי מתנדבים ומנהל לשכת שי"ל, קנה לעצמו שם של מנהיג המדבר בגובה-העיניים עם כל עובד באשר הוא ודלת משרדו פתוחה תמיד בכדי לשמוע כל בעיה. יריביו מנסים לתייג אותו כמי שדואג בעיקר לסייעות, אולם בסביבתו מציינים בגאווה כי בן-לולו רואה חובה של ממש בדאגה לאחד הסקטורים הפחות חזקים במערכת העירונית ולשמירה על זכויותיו.
בתקופת כהונתו של בן-לולו לא נרשמו שביתות או סכסוכי עבודה ואף צמיג לא הובער ברחבת העירייה. בסביבתו אמרו כי הסיבה לכך היא שלא היו צעדים מצד ההנהלה שהצריכו נקיטה בצעדים שכאלו: "המשכורות הגיעו בזמן, לא פיטרו עובדים ולא הייתה סיבה מיוחדת למחות. לא צריך להפגין כשאין על מה."
עובד עירייה אמר השבוע: "ציון מתייחס לכל עובד בגובה-העיניים, הוא מקבל לשיחה, מקשיב. הגישה שלו שונה. פעם לדבר עם ראש הוועד היה כמו לדבר עם אלוהים. היום זה לא ככה. הוא באמת מהווה אוזן-קשבת לסייעות ומנסה לדאוג לצרכים שלהן, אבל לא רק להן. העובדים מרגישים שיש להם עם מי לדבר, וזה מה שחשוב כשרוצים לבחור ועד."
בבחירות שיתקיימו ב-2 בפברואר, במתנ"ס גרמנוב, אמורים להצביע כ-700 עובדי עירייה. הבחירות הנן למעשה על שבעה מקומות, מתוך תשעה מקומות, שיכיל הוועד, שכן הילה זיידר הינה היחידה שהגישה מועמדות מטעם איגוד 'המחר', ולכן מקומה בוועד מובטח. כמו כן, על תפקיד נציג איגוד ההנדסאים מתמודדים רק שני מועמדים: אבי חלף וצחי בודביקה. הקבוצות של בן-לולו ושל מלכה יתמודדו על שבעת המקומות הנותרים, כאשר מלבדם ישנם שני מועמדים עצמאיים: יעקב אליה וישראל בן-לולו. ביום הבחירות העובדים יבחרו גם ועדת ביקורת.
בבחירות הקודמות, שהתקיימו ביולי 2012, אחוזי ההצבעה עמדו כ-70 אחוזים ובעירייה מעריכים כי הפעם אחוז ההצבעה עשוי להיות אף גבוה יותר.
לפני כשבועיים הופץ מכתב אנונימי, בין העובדים, המשמיץ את בן-לולו. למרות מחאות של עובדים רבים, שביקשו לחזק את ידיו ודרשו ממנו להגיב, יו"ר הועד בחר לנהוג באיפוק ולספוג את ההשמצות מבלי לומר מילה.
חלק מהעובדים, מנגד, סבורים כי היה עליו לנקוט בדרך שונה, והם, עצמם, נחלצים להגן על כבודו: "אני רוצה להגיד לך שזה פשוט בושה המכתב הזה" אמרה עובדת עירייה וותיקה "אם ציון לא מדבר – אז אנחנו נדבר בשבילו. הוא באמת דואג לנו, וכואב לראות השמצות כאלו. אם למישהו יש ביקורת על הדרך שבה הוא מנהל את הועד – הוא צריך להגיד אותה בפנים ולעמוד מאחורי הדברים, לא לכתוב מכתב פחדני כזה. אני מאמינה שבבחירות העובדים יצביעו על-סמך מעשים, ולא על-סמך מכתבים, שאף אחד לא מוכן לעמוד מאחוריהם."
בן-לולו נכנס לתפקידו לאחר שקבוצתו זכתה לכ-90 אחוזים מקולות העובדים. הוא גבר על הקבוצה של פנינה מזוז, שכיהנה בתפקיד במשך כ-9 חודשים, ולטענת חלק מהעובדים הייתה מזוהה עם הנהלת העירייה.
"העובדים לא פראיירים" אומר גורם במערכת העירונית "הם לא יצביעו למי שמזוהה עם ראש העיר, כי הם יודעים שזה יכול, בסופו של דבר, לחזור אליהם כמו בומרנג. התפקיד של הועד זה לדאוג לזכויות של העובדים, ואסור לשכוח את זה."

לפני מספר שבועות התקיימה אסיפת עובדים, במהלכה הציג בן-לולו את פועלו, וזכה לתשואות רמות מצד מאות עובדים, שקראו בשמו שוב ושוב. איש הקבוצה המתחרה שקרא לעברו קריאות ביקורת – לא זכה להתייחסות מיוחדת: "אני חושבת שהעובדים לא זיהו את הבן-אדם שצעק ולא ידעו מי זה. לא באמת התייחסו אליו." אמרה עובדת עירייה ותיקה שנכחה באותו כינוס.
במערכת הפוליטית סבורים כי ישנה סבירות גבוהה לכך שבן-לולו ישחזר את הישגו מהתמודדותו האחרונה, אך לא מזלזלים בכוחה של הקבוצה השנייה.
בכל הקשור לגוב-ארי, נראה כי הוא מעדיף שלא להביע עמדה או להתערב בסוגית הוועד, אולם הוא לבטח יעקוב אחר תוצאות הבחירות בעניין.
בראיון שערכתי עם בן-לולו לאחרונה הוא התייחס ליחסיו עם ראש הרשות ואמר: "אני חסיד של ההידברות. בדרך זו נוכל להגיע להרבה דברים. אם לא תהיה הידברות – הוא יפגוש אותי בצמתים אחרים, של שביתות והפגנות."
בעוד פחות משבועיים יידע בן-לולו, אל נכון, אם הוא יוכל להמשיך בדרך ההידברות בה בחר. באשר לפגישות בצמתים – אין ספק כי מדובר בסוגיה מעניינת, לפחות בכל הקשור לאיש שמאוד מאמין בכיכרות.
