הזירה הפוליטית: האב, הבן ומועצת העיר

נראה כי אלי מזוז נכנס לפוליטיקה היבנאית כמעט בלי להתכוון. כמו לקוח שנכנס למסעדה יוקרתית כדי לשאול מה השעה ומצא את עצמו מזמין ארוחה של שלוש מנות וקינוח

בניגוד לאביו, איציק, דמות דומיננטית עליה נדבר בהמשך, אלי שקט מטבעו, ישנם שיאמרו שקט מדי. ניתן להניח כי מורה בבית-ספר יסודי, חדור אידיאולוגיה וערכים ככל שיהיה, יתקשה להתמודד עם חיבוקי-דוב ונשיכות-צבוע, שכה נפוצים בפוליטיקה. אלא שלמרות האופי המופנם שלו, הוא הוכיח כבר פעמיים כי בכוחו לסחוף אחריו מאות צעירים ולשכנע אותם להצביע עבורו ביום הבוחר. אבל האם יש לו את היכולות להיות פוליטיקאי מוצלח? וחשוב יותר – האם הוא בכלל רוצה בכך? לאחר שבע שנים של כהונה במועצת-העיר, ננסה למצוא תשובות.

אלי מזוז (מימין) עם ראש העירייה ועם אבי וורצמן (לשעבר סגן שר החינוך)

אלי מזוז נבחר לראשונה למועצת-העיר בבחירות 2008, כשהוא בן 24 בלבד. מספר חודשים לפני הבחירות הוא חבר לצעיר אחר, שאול ציון, ויחד הם הפכו להפתעת הבחירות כשרשימת הצעירים אותה הובילו זכתה לשני מנדטים. קשה לקבוע כי החיבור ביניהם היה מושלם, בעיקר בשל אופיו הנצי של יו"ר הרשימה, ציון, שבשלב מסוים הפך לאופוזיציונר חריף, אך ייאמר לזכותם כי גם אם התגלעו ביניהם חילוקי דעות, הם הקפידו לכבס את הכביסה המלוכלכת בחדרי חדרים ולפחות כלפי חוץ השתדלו לשמור על תיאום בהצבעות.

מי שזיהה את הסדקים ולכאורה השתדל להעצים אותם, היה ראש העירייה, צבי גוב-ארי, שבאותה קדנציית צמדים (ארבע רשימות קיבלו שני מנדטים, כולל רשימתו של גוב-ארי) האמין יותר מתמיד ב'הפרד ומשול'. גורמים פוליטיים טענו באותם ימים, כי ראש העירייה נהג, לכאורה, לתאם ציפיות עם איציק מזוז ובכך, כביכול, נטרל את כוחו של ציון והפך אותו הלכה למעשה לסיעת יחיד. איציק האב, שבעבר כיהן אף הוא כחבר-מועצה, היה אכן מעורב במערכת הבחירות של 2008 וכבעלים של עסקים רבים בעיר, קיימת סבירות שלו ולגוב-ארי ישנם נושאי שיחה משותפים בעלי חשיבות ועניין לשניהם, אולם ההנחות של אותם גורמים פוליטיים לא הוכחו מעולם ונותרו לרחף בחלל האוויר עד שהסתיימה הקדנציה.

בבחירות 2013 , כצפוי, אלי מזוז וציון לא התמודדו יחד: במקום השני של ציון הוצב עו"ד עשהאל סלומי, ואילו מזוז ביצע מהלך פוליטי משמעותי כשקיבל את המושכות להוביל את רשימת 'הבית היהודי' ביבנה.

במהלך לא פחות מבריק, הוא שיבץ במקום השני את דורון מלכה, אחת הדמויות היותר מוכרות ואהובות ברחוב היבנאי. בזירה הפוליטית היו משוכנעים כי הרשימה תגיע לתוצאה מרשימה, ונראה כי גם דעת הקהל הייתה דומה.

בחודש ספטמבר 2013 ,במהלך אותם ימים עמוסים ומלאי ספקולציות של מערכת הבחירות, פגשתי באחד ממנהלי המטות הוותיקים והמוערכים בעיר שעבד במרוצת השנים עבור מספר מועמדים לראשות העיר. כשהוא ניתח את הרשימות המתמודדות למועצה – הוא קבע, ללא צל של ספק, כי רשימתו של מזוז תזכה בלא פחות משלושה מנדטים. כששאלתי אותו מדוע הוא כל-כך משוכנע שהרשימה תזכה להצלחה כה גדולה – הוא פרש את משנתו: "משפחת מזוז לבד שווה לפחות מנדט, אם לא מנדט וחצי. יש לך את 'הבית היהודי' וכל החבר'ה של נפתלי בנט, שיביאו עוד מנדט, מה עם משפחת מלכה והסניף של 'בני עקיבא'? הם לא שווים מנדט? תזכור את התאריך ואת הניתוח שלי ונדבר אחרי הבחירות."

ובכן, בפעם המי יודע כמה, הוכח כי לפוליטיקה חוקים משלה: רשימתו של מזוז זכתה למנדט בודד ואלי המשיך לקדנציה שנייה ברציפות. אם תשאלו אותו הוא ודאי יאמר לכם שהמערכה לא הייתה קלה, ושלאור הנסיבות, צריך להסתכל בחיוב על העובדה שהוא הצליח להיכנס למועצה, בייחוד לאור העובדה שרשימתו של ציון לא הצליחה לעשות זאת, אולם בתוך תוכו הוא ודאי מאוכזב מכך שההערכות והתחזיות האופטימיות לא התממשו ומהעובדה שמלכה נותר מחוץ למועצת העיר.

עם דורון מלכה (מימין) בפעילות למען הקהילה ביבנה

כשאלי מזוז אומר לכם שהוא פועל מתוך שליחות – קשה שלא להאמין לו. המקטרגים ימשיכו לטעון בסרקזם שמדובר בשליחות של אביו איציק, מנגד, תושבים רבים, בייחוד בקרב הציבור הדתי לאומי, יספרו לכם שמדובר בצעיר שבאמת ובתמים מקריב את זמנו הפנוי בכדי לסייע לתושבי העיר.

האם הוא הטביע את חותמו במהלך שבע השנים שבהן הוא יושב סביב שולחן-המועצה? מוקדם לקבוע זאת. הוא אמנם פעל רבות למען ציבור הסטודנטים ובני-הנוער, ובתנועת 'בני עקיבא' תמיד מוצאים אצלו אוזן-קשבת, אולם נראה כי הוא לא מעורה מספיק בנושאים הרי גורל, כגון: פתרונות דיור לזוגות-צעירים, ולא דופק על השולחן, כפי שאולי אביו איציק היה עושה, אם היה מכהן במקומו כחבר-מועצה.

בתחילת דרכו, אלי האמין בדרכי נועם, במים שישחקו אבנים, בכוח ההתמדה, ובכך שמרבית נבחרי-הציבור פועלים ממניעים טהורים לטובת הציבור שבחר בהם.

היום, לאחר שהשתתף בעשרות ישיבות מועצה, עבר שתי מערכות בחירות והכיר מקרוב את הכוחות הבוחשים בקלחת, ספק רב אם דעתו נותרה בעינה.

לאט, ובהתמדה, הוא הופך להיות פוליטיקאי שמבין שלפעמים טפיחה על השכם מגיעה רק בכדי לנעוץ את הסכין עמוק וחזק יותר.

בשלוש השנים שנותרו עד למערכת הבחירות הבאה, נוכל לדעת אל נכון אם הוא הצליח להוריד את הקוף מהגב: האם בזירה הפוליטית ימשיכו להתייחס אליו בתור הבן של איציק, או שמא יהיה זה דווקא האב, שיתחיל להיות מזוהה בעיקר בזכות פעילותו של בנו.

אלי מזוז מסר לפורטל:

"אני פועל מתוך שליחות לעשות טוב לתושבי יבנה בכל תחום שבו אוכל להשפיע לטובתם. לראשונה רצתי ונבחרתי בגיל 24 מתוך תחושת שליחות לפעול למען הכלל ובפרט למען הנוער והצעירים. אני שמח שהשגנו הישגים משמעותיים בנושא. בקדנציה הקודמת נכנסנו לקואליציה רק לאחר הבטחה כי התמיכה בנוער ובצעירים תגדל, וכך היה, וכך הם פני הדברים גם היום, מידי שנה הסכום לתמיכה בתנועות הנוער ומלגות הסטודנטים עולה. אני משמש כיור וועדת מלגות וחבר בוועדה לענייני צעירים, בראשותו של רועי גבאי, חבר וועדת חינוך ועוד. החזון שלי הוא שיבנה תמשיך לצמוח ותיתן פתרון הולם וראוי לזוגות-צעירים, להשכלה גבוהה לסטודנטים, ושייפתח מרכז צעירים. כמו כן, להמשיך לראות את כל החינוך ביבנה מתקדם, בדגש על החינוך הממלכתי-דתי, שצריך דחיפה קדימה. (במקצועי אני מורה).

העבודה מול ראש העיר היא רצופה ומלאה בעשייה, אנו משותפים ומשתתפים בהתקדמות ופיתוח העיר ונותנים את דעתנו בכל התחומים.

לאחרונה רצתי בראש מפלגת 'הבית היהודי' ופעלתי מתוך המפלגה, ובשיתוף השרים של המפלגה, לטובת העיר ופיתוחה. נפגשתי עם שר השיכון דאז, אורי אריאל, שנפגש גם עם ראש העיר וסייע ליבנה בעניינים שתחת תחום אחריותו. כמו כן, הבאתי ליבנה את סגן שר החינוך דאז, אבי וורצמן, שפעל ודאג לשעות למערכת-החינוך בעיר. אני משתדל להיות אוזן-קשבת למי שפונה אליי ומסייע לכל מי שאני יכול. עם זאת, חשוב לזכור שבבחירות האחרונות נכנסתי עם מנדט אחד בלבד, והכוח הוא יחסי. יש לנו היום נציג במועצה הדתית, דורון מלכה, שעוזר ומסייע לכל מי שפונה אליו והוא יכול לעזור לו. ברצוני לראות עיר צעירה, מתפתחת, שדואגת לצעירים ומבוגרים, עם רמת חיים וחינוך גבוהה, תוך כדי שמירה על החמימות היבנאית ועל מחירי דיור ומחייה סבירים."

בנוגע לטענה לפיה הוא מנוהל על-ידי אביו, מסר מזוז: "אמירה כזו כנראה שבאה מאנשים שלא מכירים לא אותי ולא את אבא שלי. הפעם האחרונה שהתייעצתי בכובד ראש עם אבי בנושא פוליטי הייתה אם לרוץ שוב בבחירות האחרונות, התשובה שקיבלתי הייתה "אם אתה עושה לשם שמים – תרוץ, ואני מאחל לך בהצלחה." לגבי הקשר של אבי עם ראש העיר. הוא מכיר אותו עוד מזמן, כששניהם היו חברי מועצה בזמן כהונתו של יהודה ברוס. אבי הוא תושב העיר כמו כולם ובעל עסקים שתורם רבות לעיר. אבא שלי לא צריך אותי כדי להגיע לראש העיר, הוא אדם מספיק גדול ומוכשר לטפל בענייניו בעצמו, וכשהוא צריך פגישה עם ראש העיר – הוא מתקשר ללשכה ומתאם. מעולם לא התערבתי ועירבתי בין התחום הפוליטי לתחום העסקי או המשפחתי. מי שחושב אחרת – כנראה לא מכיר אותי, את אבי, או את המשפחה, כמו שצריך."