הופעה מרשימה במושבה

אבל למען האמת דווקא המארחים מהמלאבס היו לחוצים, בינוניים ולא מדויקים. וזה בלשון המעטה. 

המחצית הראשונה אמנם הייתה יותר לחוצה מבחינת יבנה שבעיקר הייתה עסוקה בלא לספוג. ואכן עמדה במשימה. 

המחצית השנייה נפתחה בבליץ כחול ומיד גם המארחת עלתה ליתרון ראשון במשחק. 

המאמן אלי כהן, שזכה להרבה מאוד אהבה מהקהל היבנאי, עשה חילוף כפול כאשר הכניס את עומר לקאו וניב מזרחי. 

החילוף עשה את שלו ויבנה החלה גם לתקוף ולא רק להגן. יבנה הניעה כדור בצורה טובה והגיעה להזדמנויות משלה.

אחרי כמה החמצות וביקורים בתוך הרחבה, היה זה ניב מזרחי (מי אם לא הוא) שקיבל כדור עומק והוכשל ברחבה דקותיים לתוך הזמן החוקי. 

הפעם היה זה עומר לקאו שלקח את הבעיטה ובניגוד לדימונה, יבנה גם כבשה מהנקודה הלבנה. 1-1. 

בהארכה שחקני יבנה כבר נפלו מהרגליים ופתח תקווה ניצלה זאת היטב כדי לכבוש שני שערים ולסגור סיפור. בסיום 3-1.

220 אוהדי יבנה הגיעו למשחק החוץ הלא אטרקטיבי הזה, בקור, בגשם, בשעה מאוחרת ובנסיעה לא כיפית, אבל נשמעו היטב במגרש. 

עידוד לשחקנים, למאמן ולקבוצה הרבה זמן לא נשמע וכל כך נעים לראות ולשמוע זאת. שאפו ענק מגיע לכל אחד ואחת שהגיעו למשחק. 

יבנה נמצאת בתקופה טובה וצריך למנף את זה לא רק מקצועית אלא גם ניהולית וקהילתית. 

המשחק הזה הוכיח שאם יש קהילה גדולה של יבנאים, הרי זה במשחקי מכבי יבנה. מגיע למועדון הזה להשתדרג מכל הבחינות. 

לקדם אותו, לשפר אותו ולהעלות אותו מדרגה מכל הבחינות. ויפה שעה אחת קודם