הגיע הזמן לבית קבע לתנועות הנוער ביבנה – ולא רק בעת חירום!

מאז פרוץ המלחמה החוסר במקום ייעודי לבני-נוער מורגש יותר מתמיד ונשאלת שוב השאלה: מדוע אין בית קבע לתנועות הנוער בעיר?

כיום פועלות בעיר שלוש תנועות נוער מרכזיות: תנועת הצופים, תנועת בני עקיבא ותנועת כנפיים של קרמבו.

תנועת הצופים מונה כ-800 חניכים ומרכז הפעילות שלהם ממוקם בסמוך לאשכול הגנים ברחוב הנגב, במבנה ישן ורעוע, ללא מרחב מוגן, ואף ללא שירותים (מזה חודשים אין דלתות בחדרי השירותים, כך שהשימוש בהם לא אפשרי). מרבית פעילויות התנועה מתקיימות במרחב החיצוני של הבניין או בפס הירק הצמוד, דבר שבימי שגרה – מבורך, אך מסוכן בזמן מלחמה.


תנועת בני עקיבא מונה כ-300 חניכים ומרכז הפעילות שלהם במבנה ששופץ לפני מספר שנים וכולל מרחב מוגן, השימוש במבנה בתקופת הלחימה היה אפשרי, בכפוף להנחיות פיקוד העורף וכמויות ילדים אפשריים במרחב, כך שלעתים היה צורך להגביל את כמות הילדים ולחלק את הפעילויות. תנועת כנפיים של קרמבו, בה החניכים, חלקם ילדים עם צרכים מיוחדים ואף נכות פיזית, ופעילותם ממוקמת במתנ"ס נאות בגין ובבית ספר עתידים.


הקיום והגיוון של תנועות הנוער חשוב עבור העיר בדיוק כשם שהוא חשוב עבור הנוער עצמו. לכל תנועת נוער אופי ייחודי משלה ותרומה קהילתית שהיא ייחודית עבורה. עבור הנוער, התנועה מהווה מקום התכנסות אחר הצהריים, ומקום המייצר שייכות למרחב העירוני והארצי בו הם חיים ומתבגרים.


מדוע על העירייה לדאוג למרחבים יעודיים עבור הנוער? מה המשמעות של אותו מרחב יעודי עבור התנועה ופעילותה?

המטרה של מבנה ייעודי קבוע הוא בראש ובראשונה לייצר מרחב בטוח ומוכר עבור בני הנוער. מקום מזמין ומעורר השראה, אליו ירצו להגיע בקביעות, לשפר את הכישורים החברתיים שלהם ולפתח את האחריות האישית. מרחב קבוע, מסודר ומאורגן, יאפשר לנוער לפתח יוזמות חברתיות וקהילתיות, להגדיל את השפעתם הקבוצתית והמקומית ולארגן תרומות לקהילה, גם בעת חירום. מעבר ליתרונות הברורים מבחינת פעילות חברתית וקהילתית, כאשר אנו נמצאים במצב חירום – בני הנוער לא יכולים להתכנס ולהיפגש במרחב המוכר להם בזמן שגרה, ועליהם להיפגש במקומות מאולתרים כגון: בתי-ספר מארחים, שלהם מרחבים מוגנים או שנמצאים בקרבת מרחב מוגן.


מבנה ייעודי לתנועות הנוער יכיל, מראש, מרחב מוגן, אשר יאפשר להמשיך לקיים פעילויות כסדרן במרחב המוכר והבטוח של בני הנוער. כמו כן, צוותי ההדרכה והשכבות הבוגרות לא יצטרכו להפסיק את פעילותם, אלא להיפך – להמשיך ולפעול גם בשעות נוספות ולזמן את הנוער, אשר שגרתו הופרה ובטחונו התערער – למרחב בטוח, מכיל ומוגן ולייצר פעילות שתתרום לחוסן הנפשי שלהם. 

המרחב, למעשה, יספק אלטרנטיבה טובה ומועילה לבילוי ברחובות, או להסתגרות בבית, מה שיכול לסייע במניעת תופעות שליליות בקרב בני הנוער.

 

שבט רעות הצופים יבנה. מבנה ללא מרחב מוגן


בחודשים האחרונים, חסרונו של מבנה כזה מורגש במיוחד. אם בימי שגרה פעילויות אחר הצהריים מתקיימות בחוץ, בפארקים ובחצרות בתי הספר או בתוך מבנה רעוע ללא מרחב מוגן, בעת הלחימה נעצרו פעילויות רבות עקב החוסר במרחב מוגן ובטוח לקיומן.

מקבלת אישור פיקוד העורף לאפשר לתנועות הנוער לחזור לפעילות – נאלצים המדריכים והחניכים לקיים את הפעילויות השוטפות בתיכונים נבון וגינסבורג בשל החוסר במרחב מוגן וחלק מהפעילויות נדחו עד להודעה חדשה ואף התבטלו.

 

צילומים מתוך מבנה הצופים


הצורך ברור, ולכן, על העירייה לבנות תהליך מתוכנן ומסודר לצורך הקמת מבנים ייעודיים לתנועות הנוער בשכונות השונות. יש לבחון את הצרכים, לבחור מקום מתאים, לוודא שקיים בו מרחב מוגן גדול מספיק, שהבניין נגיש ושהוא מותאם לצרכיה הייחודיים של כל אחת מתנועות הנוער הקיימות בעיר. בתנועות מסוימות יש חשיבות גבוהה למרחב טבעי נגיש, שניתן לערוך בו פעילויות קבועות התואמות את אופי התנועה. על העירייה לעבוד בשיתוף עם מובילי התנועות ועם ההורים המלווים את התנועות, וכן, גם עם נציגי והנציגות הנוער, על-מנת שהפתרון יהיה אכן מתאים לצורכים בשטח ומושכל.


בשלב זה נזכיר כי כל ועדה שתעסוק בנושא מחויבת לשמור על שיוויון מגדרי מוחלט, ולעשות מאמץ על-מנת שהשוויון הנדרש יתקיים, במיוחד בקרב הנוער.


עמידה על עקרונות אלו תאפשר הרחבת אזורי העצמאות של הנוער בעיר, ויישום על-ידי עקרונות התכנון המשותף והשיוויוני הינו חלק מדרך החיים ההכרחית בעיניי. דרך כזו תאפשר לנוער להרגיש בעלי יכולת השפעה על חייהם, ובכך, גם הנוער וגם הקהילה כולה תרוויח.

 

כותבת טור הדעה: לי-אור דיין-אטיאס, מועמדת למועצת העיר, סיעת 'חוזה חדש ביבנה'