הגז הזה הוא לא צחוק

ואם לא ידעתם! החל מינואר 2006 אסור השימוש בגז הצחוק על-פי החוק, אלא למטרות רפואיות ותעשייתיות בלבד (קובץ תקנות 6438, 24.11.2005).

תושבים מדווחים כי מוצאים אותם בכמויות בנקודם מפגש של בני-נוער

אחד מבעלי העסקים בקניון רוגובין סיפר כי בכל בוקר, כשהוא מגיע לעסק שלו, הוא אוסף המון בקבוקי-גז קטנים, והוסיף שזה לא חדש, וכי יבנה, כבר מזה חודשים, מוצפת בהם.

לבני-הנוער ששאלנו, זאת לא הייתה ידיעה חדשה או מרעישה, כי הם כבר מכירים את הגז זה ונחשפו אליו, ישירות או בדרך עקיפה, לא מעט. אחד הנערים סיפר כי זה נקרא 'גז צחוק' שנערים משתמשים כשהם נפגשים. הם מחדירים את הגז לבלון (רגיל, של יום-הולדת) ושואפים מלוא הריאות. לנוער זה נשמע "נחמד" ו"סבבה", מה גם שהגז הזה אינו מופיע ב'פקודת הסמים', כך שהמשטרה לא עושה כלום בנדון. אז כפי שבני-הנוער אומרים "שואפים ותופסים ראש."

ר. תושבת יבנה הזמינה את המשטרה ודיווחה על המטרד של בקבוקי-הגז, ואכן הגיעו שוטרים למקום עליו דיווחה, צילמו, רשמו והלכו.

אז הבנו שידה של המשטרה קצרה, כפי הנראה, במקרה של גז שאינו בפקודת הסמים. מהו ואיפה ההורים? האם זה מסוכן לבריאות? יצאנו לבדוק.

מפוזרים ברחבי העיר/הארץ

אז מסתבר שהשימוש המקורי לבלוני-הגז הוא בעצם עבור מכשירים להכנת קצפת (כן, כאלו של עוגות), אך בדיוק כמו שגז המזגנים שינה את השימוש ל'הסנפות' של בני-הנוער, כך גם במקרה הזה מסתבר כי המציאות עולה על כל דמיון, וגם אותו בחרו הצעירים לשימוש אחר: לתפוס ראש.

בשימוש לא מפוקח וארוך טווח, מדובר בגז קטלני שיכול לגרום לנזק מוחי ואף למוות. הסם מופץ בקרב צעירים במסיבות, במכליות ובתוך בלונים. התופעה המדאיגה קיימת גם בארץ, ובשנת 2010 מתו בישראל שני נערים, בני-דודים, משאיפת כמות גדולה של גז צחוק בכמות גדולה.

שני בני ה-18, עומר צור, ממושב ניר בנים, ואבישי קלומק, ממושב אורות, ששאפו בלילה גז צחוק ומתו. חבר נוסף, שאף גם הוא מהגז אך ניצל ברגע האחרון, אושפז בבית החולים קפלן ברחובות.

מחקירת המשטרה עלה אז כי שורשי האירוע היו נטועים במסיבה בה בילו השלושה במושב חצב, שבמהלכה חולקו בלונים קטנים ובהם מעט גז צחוק – והם נהנו מהחוויה. הם לקחו את הבלון ברכבם לאחד משטחי המושב, וחזרו על שאיפת הגז. 

לא מצאנו מידע רב על גז הבלונים, אך אם באמת מדובר בגז צחוק – הוא מסוכן ואף אסור לשימוש בארצות שונות ברחבי העולם.

גז הצחוק הוא חסר צבע ונמצא באופן טבעי באוויר בכמויות קטנות. הוא בטוח לשימוש מקצועי בלבד ולטווח קצר. במקרים בהם כן נעשה בו שימוש לטווח ארוך, רופאים מוסיפים לו חמצן (חוסר החמצן בתרכובת טהורה מוביל לאובן הכרה ומוות). הגז נמצא בשימוש ברפואה עוד מהמאה ה-19, וכיום נפוץ בעיקר בקרב רופאי-שיניים, מנתחים ורופאי-ילדים.
 

ממשטרת ישראל נמסר: "הנושא המתואר לא מוכר במשטרה ולא הוגשה תלונה בנושא."

סיון יצהר, מנהלת המחלקה למניעת אלימות, סמים ואלכוהול במועצת שוהם: "מניסיוננו וממחקרים הבודקים את מידת ההצלחה של מניעת התנהגות סיכון בקרב מתבגרים, תקשורת פתוחה בנושא בין הורים לילדיהם, נוכחות, מעורבות ובקרה של ההורים, מהווים חלק קריטי. כמו כן, חשוב לזכור שהשימוש בסמים בכלל ובחומרים נדיפים בפרט, מתרחש בשעות הפנאי ובעיקר במפגשים חברתיים כאשר בני הנוער אינם נמצאים בהשגחה ישירה של ההורים. להורים יש תפקיד מרכזי במניעת התופעה ואנו קוראים להורים לשוחח עם ילדיהם על הנושא".

לסיכום, הורים יקרים: פיקחו עיניים על מה שבני-הנוער שלכם עושים, בתקווה שכולם יחזרו הביתה בשלום!