האם יבוטלו הבחירות לראשות העיר יבנה?
משרד הפנים יפרסם בימים הקרובים את מועד הבחירות לראשות העיר יבנה. האם תתקבל החלטה כי הבחירות שאמורות להתקיים תוך 60 יום יבוטלו?
בפעמים האחרונות בהן ראש עיר/מועצה נפטר, משרד הפנים חרג מה'חוק היבש' על-מנת למנוע בחירות. האם תקדימים אלו יהוו שיקול גם הפעם, וההחלטה לבחירת ראש העיר עד למועד המקורי של הבחירות תעבור למועצה?
נזכיר את שני התקדימים במקרים של פטירת ראש עיר:
במקרה אחד, לאחר פטירתו של ראש עיריית לוד, מקסים לוי, בשנת 2002, ובמקרה השני, ראש המועצה המקומית בועינה-נוג'ידאת, בשנת 2018 חוקקה הכנסת בהליך מזורז הוראת שעה שקבעה שבמקרה של פטירת ראש הרשות לא ייערכו בחירות, אלא המועצה היא שתבחר את ראש הרשות. הוראה זו עמדה בתוקפה במשך כשנה.
מה חדש?
כידוע, בחירות מיוחדות אמורות להיערך ביום שלישי האחרון שלפני תום 60 הימים מאז היווצרות עילת הבחירות, או במועד מאוחר יותר – אם ראתה שרת הפנים לנכון לדחות את הבחירות מעבר ל-60 הימים.
לפיכך, מכיוון שהחוק קובע כי הבחירות ייערכו ביום שלישי של לפני תום ה-60 יום מהיום שנוצרו הנסיבות (19/8/22 – מועד פטירתו של גוב-ארי), כלומר, הבחירות לראשות העיר יבנה אמורות להתקיים ב-11/10/22.
מכיוון שמועד זה נופל בחול המועד סוכות – לא ייערכו הבחירות ביום זה.
שרת הפנים, איילת שקד, רשאית לדחות את הבחירות ליום שלישי שלאחר חול המועד סוכות, כלומר 18/10/22, אך גם כאן הסבירות נמוכה, מכיוון שתאריך זה נופל יום לאחר שמחת תורה (אסרו חג).
האם שרת הפנים תדחה את הבחירות ביבנה ליום השלישי שלאחריו? בתאריך 25/10/22 – ייתכן, אך להזכירכם, הבחירות לכנסת ה-25 אמורות להתקיים ב-1 בנובמבר 2022, מספר ימים לאחר-מכן, ושוב, לא סביר שזה אפשרי, לכאורה.
מה שנותר הוא לאחד בין שני המועדים ולקיים באותו היום גם בחירות לראשות וגם לבחירות לכנסת. או לבטל אותן ולתת למועצת העיר את הזכות להחליט. אם כך, וכמובן לאחר שמשרד הפנים יחליט ויפרסם את מועד הבחירות של עירנו – נהיה יותר חכמים.
במקביל לכל האמור, בכוונתו של חבר מועצת העיר יבנה, שחר סימנה, להגיש בקשה דחופה לשרת הפנים לבטל את הבחירות שאמורות להתקיים תוך 60 יום ביבנה:
"לאור המצב הכללי, בהתייחס לכך שהקורונה עדיין לא חלפה לגמרי. לאור זאת שכרגע ילדינו בחופש הגדול ולא מעט מתושבי העיר נופשים להנאתם, ולאור סמיכות מועד הבחירות לחגי ראש השנה ולבחירות לכנסת, בכוונתי לפנות לשרת הפנים בהצעה מיוחדת אשר גם אעלה אותה בפני חברי מועצת העיר בישיבה הקרובה. ההצעה שלי היא פשוטה, אך תעניק לכולנו שקט פוליטי ותאפשר לראש העיר הנבחר למלא את תפקידך ללא חשש ומורא. בכוונתי להציע לחברי המועצה וגם לשרת הפנים לבטל את הבחירות לראשות העיר, ולאפשר לחברי מועצת העיר לבחור מועמד מבניהם שייבחר ברוב קולות (במקרה שיהיו שני מועמדים ייבחר המועמד שקיבל את מירב הקולות מהשני) והנבחר יכהן כראש העיר במשך שנה עד לתאריך של הבחירות המוניציפאליות בשנה הבאה. על מנת למנוע לזות שפתיים ועל מנת לא לאפשר למועמד הנבחר להשתמש בכוחו ובמעמדו, להצעה זאת יתווסף סעיף מיוחד אשר יגדיר כי המועמד שייבחר כראש עיר למשך שנה לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות. בטוחני כי אם יסכימו חבריי במועצה להצעה זאת, אזיי העיר תוכל להמשיך להתנהל ללא טלטלות, בנוסף לזה שנחסוך לא מעט כסף לקופת העיר הדלילה, ונבחר הציבור יקבל קרדיט מלא מהציבור בהיותו משרת ציבור במשך שנה ללא אינטרסים. אני מתכוון לפעול בנושא ביתר שאת בימים הקרובים על מנת שנוכל להוציא את ההצעה לפועל." מסר שחר סימנה.
קצת עובדות על בחירות מיוחדות
במקרה שבו ראש הרשות התפטר, נפטר, הורשע בעבירה שיש עמה קלון, הודח על ידי שר הפנים, או אם נבחר לתפקיד אשר הנושא בו אינו רשאי לכהן כראש עיר (למשל: חבר הכנסת), נערכות בחירות מיוחדות לתפקיד ראש הרשות בלבד (לדוגמה: הבחירות לראשות העיר גבעתיים בראשית שנת 2007), אך בהרכב המועצה אין שינוי. אולם, מאחר שבמקרה זה יכולים להגיש את מועמדותם לתפקיד ראש הרשות גם מי שאינם חברי המועצה, במקרה שבו נבחר אדם כזה, הוא מצטרף גם כחבר מועצה נוסף. בעיריית רעננה, למשל, כיהנו 20 חברים מאז בחירתו של נחום חופרי לראש העיר בבחירות המיוחדות שנערכו ב-2005 ועד לבחירות הרגילות שנערכו ב-2008.
אולם, אם נוצר הצורך לערוך בחירות מיוחדות לראשות העיר בשנה האחרונה שלפני המועד הקבוע בחוק לבחירות המוניציפליות הכלליות למועצת העיר – אזי בוחרת מועצת העיר, מקרב חבריה, ממלא מקום לראש העיר, אשר מכהן בתפקידו עד לקיום הבחירות המוניציפליות הכלליות, בהמשך אותה שנה (עד לשנת 2003 קבע החוק כי תתקיימנה באותה העיר בחירות מוקדמות הן לראשות העיר והן לחברות במועצת העיר. כך, למשל, בשנת 2003 נערכו בחירות כלליות מוקדמות הן לראשות העיר והן למועצת העיר בערים ירושלים, חיפה ואור עקיבא, עם בחירתם לכנסת של ראשיהן, אהוד אולמרט, עמרם מצנע ויעקב אדרי, בהתאמה, פחות מחצי שנה לפני המועד לבחירות המוניציפליות של שנת 2003, אולם לאחר תיקון החוק לא נערכת מערכת בחירות מוקדמת לראשות העיר או למועצת העיר, אלא ראש העיר "הזמני" נבחר מקרב חברי מועצת העיר. כך למשל נבחרו ראשי הערים של בני ברק, דימונה והרצליה בשנת 2013 מקרב חברי מועצת העיר, עם בחירתם של ראשי אותן הערים (יעקב אשר, מאיר כהן ויעל גרמן) לכהונה בכנסת, כתשעה חודשים לפני מועד הבחירות המוניציפליות הכלליות).
נדגיש שוב כי בחירות מיוחדות (הן לראשות העיר בלבד והן לראשות העיר ולמועצת העיר, כאשר נדרש הדבר) ייערכו ביום שלישיהאחרון שלפני תום 60 הימים מאז היווצרות עילת הבחירות, או במועד מאוחר יותר – אם ראה שר הפנים לנכון לדחות את הבחירות מעבר ל-60 הימים.
וכבר ציינו מעלה את שני המקרים החריגים בהם נפטרו ראשי עיר שונים.
בחירות מיוחדות מסוג אחר יכולות להתקיים בהוראות בית המשפט, אם קיבל ערעור בחירות ופסק שהבחירות בטלות. בחירות חדשות נערכות במקרה זה בתוך 30 ימים מיום שהפך פסק דינו לסופי. כך אירע בנהריה עם פסילת הבחירות שנערכו בה ב-2003.
