האלימות במגרשי הספורט אינה גזירת גורל

ד''ר עופר מוכתר, קרימינולוג ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון, על התוכנית של השר מיקי זוהר למיגור האלימות בספורט

זליגת האלימות אל המגרשים אינה תופעה חדשה, כי אם "ירושה" שמקבל שר הספורט החדש, מיקי זוהר, לטיפול במשמרת שלו. "אני מתכוון להביא תוכנית חירום לאומית בנושא זה, אותה נגבש יחד כדי להילחם בתופעת האלימות במגרשים”, אמר השר ומיהר לבקש סיוע לגיבוש התכנית מראש הממשלה בנימין נתניהו, משר המשפטים יריב לוין ומהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.


לאחרונה נשמעות דעות התומכות בהקשחת הענישה כלפי אוהדי כדורגל אלימים לצד ניסיונות של גורמים שונים  במשרד הספורט ובמנהלת הליגות לכדורגל להילחם בתופעת האלימות במגרשים על ידי מתן קנסות מנהלתיים והרחקת אוהדים מתפרעים.


מחקרים שונים שנערכו במדינות שונות בעולם המחישו כי התמקדות בהרתעה בלבד  לא מסייעת בהתמודדות עם תופעת האלימות לאורך זמן, במידה ולא נעשית פעולה הוליסטית רב מערכתית. על כן, לצורך הצלחת התוכנית למיגור האלימות, מקיפה ככל שתהיה, יש להידרש למספר נקודות חשובות.

 

ד"ר עופר מוכתר


תחילה, יש לטפל באוהדים אלימים באמצעות שינויים בחקיקה ובמערכות אכיפת החוק השונות. יש צורך ביכולת לאכיפה וענישה ממוקדת כנגד אוהדים בזמן אמת, שתגיע גם דרך שימוש בעזרים טכנולוגיים שונים.


דבר נוסף, אם רוצים באמת להילחם בקומץ האלים צריך להשתמש במצלמות במעגל סגור. באותו רגע שבו נזרקת האבוקה האוהד הזורק מצולם ואפשר לזהות אותו. אפשר לשלוח אליו סדרנים ולהוציא אותו החוצה באופן נקודתי. אם לא רוצים לגרום לבלגן בזמן אמת במשחק, אפשר לזהות היכן ישב כל אוהד ולשלוח אליו למחרת הבייתה הזמנה לדין או קנס.


אך חשוב לציין ולזכור כי החלק הארי של אוהדי הכדורגל בישראל אינם אלימים ויש להימנע, ככל הניתן, מתיוג של יציעים שלמים וקהילות שלמות של אוהדים כ"עושי צרות". על ההתאחדות לכדורגל, המנהלת וגופי האכיפה השונים לקיים שיח משותף הבנוי  עם האוהדים  ולהגיע להסכמות מקובלות. שיח המבוסס על אמון הדדי. 


כשמדובר באלפי אוהדי כדורגל, אשר בסך הכול מעוניינים לצפות בקבוצתם האהודה, הרי שאין למהר ולנקוט פתרונות מהירים הדוגלים אך ורק במדיניות של אפס סובלנות.
במקביל למלחמה באוהדים האלימים, יש לעודד הגעה של גורמים נורמטיביים נוספים אל היציעים על ידי הוזלת כרטיסי משפחות, שיפור תנאי הצפייה והיחס אל האוהדים מן השורה. למשל: שיפור אמצעי התחבורה אל האצטדיונים, הוזלת מחירי הכרטיסים והקדמת משחקים הנערכים בשעות מאוחרות ומקשות, נכון להיום, על הגעת ילדים צעירים אל המגרשים.