דמי חנוכה: מטבעות זהב עתיקות התגלו ביבנה

 

מטמון מטבעות זהב בן כ-1,200 שנה התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ביבנה

 

המטמון – מהתקופה האסלאמית הקדומה, כולל שבעה מטבעות שהתגלו בתוך פך חרס קטן. הארכיאולוגים: "יתכן שזו היתה קופתו האישית של קדר". החפירה מתנהלת ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, לקראת הקמת שכונה חדשה בעיר.

 

המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו


"דמי חנוכה" התגלו בסוף השבוע בחפירות ארכיאולוגיות ביבנה: במהלך חפירות בדיקה של רשות העתיקות במסגרת פרויקט רחב היקף להקמת שכונת מגורים ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, הופתעו הארכיאולוגים לגלות שבר פכית (פך חרס קטן), ובו מטבעות זהב מהתקופה האסלאמית הקדומה (מאה 9 לספירה). בחפירה נחשף אזור תעשייה רחב ידיים שהיה פעיל לאורך מאות שנים, והחוקרים משערים שהמטמון הנוצץ היה, אולי, קופתו של כדר שפעל במקום.

 

המטמון. צילום: ליאת נדב-זיו

 

"הייתי במכולה ותיעדתי ממצאים, כשלפתע שמעתי צעקות" מספרת ליאת נדב-זיו, שמנהלת את החפירה יחד עם ד"ר אלי הדד מרשות העתיקות. יצאתי החוצה וראיתי את מארק מולקנדוב, ארכיאולוג ותיק ברשות העתיקות, רץ לקראת המחנה, נרגש כולו. מיהרנו בעקבותיו לשטח והופתענו למראה המטמון".

 

תמונה אווירית של החפירה. צילום: עידן יוניש, רשות העתיקות

 

מבדיקה ראשונית של ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות מרשות העתיקות עולה כי המטמון מתוארך לתחילתה של תקופת החליפות העבאסית במאה ה-9 לסה"נ. בין המטבעות ישנו דינר זהב של החליף הארון א-רשיד (786 – 809 לסה"נ), שעליו התבססו סיפורי אלף לילה ולילה. "המטמון מכיל מטבעות שאנחנו רואים לעתים רחוקות כאן בישראל. מדובר בדינרי זהב של שושלת האגלבים – שליטים מקומיים מטעם החליפים העבאסיים בבגדד, אשר שלטו בצפון אפריקה. אין ספק שזאת מתנת חנוכה עבורנו", מסכם קול.   

 

הבורות שאליהם נאסף היין בתקופה הפרסית. צילום: עידן יוניש, רשות העתיקות

 

בחפירה, שנערכת  מדרום מזרח לתל יבנה, נחשף "שדה כבשנים" בהיקף יוצא דופן, שפעל בסוף התקופה הביזנטית והאיסלמית הקדומה (מאות 9-7 לסה"נ) בכבשנים אלה נצרפו באש קנקנים, סירי בישול וקערות, אשר יצאו משם למסחר. מטמון הזהב התגלה בתוך פכית קטנה ליד פתחו של אחד הכבשנים, ולהערכת הארכיאולוגים, יתכן ומטבעות אלו שימשו כתשלום לקדר, שאחסן אותם בפכית- קופתו האישית.

 

ליאת נדב-זיו ומארק מולקנדוב מרשות העתיקות עם המטמון. צילום: עמיחי תמיר, רשות העתיקות

 

בחלק אחר של האתר ביבנה, נחשפו שרידיו של  מתקן תעשייתי רחב ידיים מהתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס) אשר שימש, כנראה, ליצור יין. לדברי דר' הדד, "בבדיקות ראשוניות שערכנו התגלו גרעיני ענבים קדומים בתוך תאי המתקן. גודלם של התאים והכמות הרבה שלהן בו מעידים על ייצור יין בקנה מידה מסחרי, הרבה מעבר לתצרוכת המקומית של תושבי יבנה העתיקה".

 

צפו בסרטון (צילום: גלית טל, רשות העתיקות):