גשר משפחתי: סכסוכי משפחה

החל מיום 17.7.16 נכנס לתוקפו החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, וחולל שינוי של ממש באופן שבו מתנהלות תביעות בענייני משפחה, כגון: תביעת גירושין, מזונות, משמורת וכו'.

על-פי החוק החדש, תביעות אלה תיפתחנה על-ידי הגשת בקשה ליישוב סכסוך לערכאה השיפוטית, במקום על-ידי הגשת כתב-תביעה מפורט, כפי שהיה נהוג טרם לכניסת החוק.

בהמשך להגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מופנים הצדדים ליחידת הסיוע, לשם קיומה של פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותאום) עמם, בה יוסבר להם על הליך הגישור כהליך חלופי לניהול ההליך משפטי, ותיבחן, יחד איתם, מידת התאמתו של הסכסוך הספציפי להליך גישור.

ככל שהסכסוך יימצא מתאים להליך גישור, ובהסכמת כל הצדדים לו, תיקבענה פגישות גישור נוספות מול מגשר/ת, שבהן ייעשה ניסיון לגשר על הפערים בין הצדדים, ולהביאם לכדי הסכם המייתר את הצורך בהליך שיפוטי בעניינם.

במידה ויגיעו הצדדים לכדי הסכם מחייב – ההסכם יוגש לאישור ולקבלת תוקף של פסק-דין, ובכך יבוא לסיומו הסכסוך בין הצדדים.

חשוב לציין, כי במהלך הפגישה ביחידת הסיוע, כמו גם במהלכן של פגישות גישור נוספות, ככול שתתקיימנה – קיים עיכוב הליכים על-פי החוק, לפיו בתקופה זו לא ניתן יהיה להגיש תביעה כלשהי בין הצדדים (למעט סעדים זמניים), במטרה לאפשר לצדדים לנהל מו"מ חופשי ביניהם, בלי לחץ מתביעות זה כלפי זה.

יחד עם זאת, ככל שהצדדים יגיעו, במהלך הגישור, למבוי סתום, ולא תתקבל הסכמה – תהא פתוחה בפניהם הדלת לחזור לבית המשפט ולהגיש את תביעותיהם.

בהקשר זה, יובהר כי על-פי החוק, לצד שפנה ראשון בהגשת הבקשה הראשונית ליישוב סכסוך תהא שמורה האפשרות (והיתרון) להגיש ראשון את תביעותיו לערכאה, לבחירתו (בימ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני), במסגרת התקופה המוגדרת בחוק, ושרק לאחריה, יוכל גם הצד השני להגיש את תביעותיו לאן שיחפוץ, בכפוף לכך שהצד הראשון לא רכש כבר סמכות בערכאה כלשהי.

מכאן עולה, כי הרציונאל העומד מאחורי החוק הינו הניסיון לסיים בהסכמה את הסכסוך בין הצדדים, טרם שיועבר לפסים משפטיים, וזאת, לאור הרגישות והמורכבות הייחודית הקיימת בסכסוכים בעניין משפחה, בהם מעורבים גורמים נוספים, כמו ילדים, והצדדים צפויים להמשיך ולקיים מערכת יחסים רצופה גם לאחר שיסתיים הסכסוך ביניהם. יחד עם זאת, עולה מהחוק כי המחוקק לא שולל לחלוטין את הגישה לערכאות השיפוטיות, ומותיר פתח לאותם הצדדים שהפערים ביניהם גדולים מדי לגישור.

לסיום, ייאמר כי קיום הליך גישור במסגרת החוק, או קיום הליך גישור ו/או מו"מ באופן פרטי, אצל עו"ד ו/או מגשר, במטרה לסיים את הסכסוך בהסכם בין הצדדים – טומן בחובו יתרונות רבים, היות ולא רק שהוא מביא את הצדדים לסיומו של הסכסוך בדרכי שלום, אלא שהוא גם, לרוב, הליך זול ומהיר יותר, באופן משמעותי, בהשוואה לפנייה להתדיינות משפטית בין הצדדים.

*הכותבת הינה בעלת משרד עו"ד הממוקם ביבנה, העוסקת בתחום דיני המשפחה ובתביעות גירושין, מזונות, משמורת, רכוש, וצוואות וירושות.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה, בשום מקרה, לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך-דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה ו/או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לקבלת מידע נוסף, אתם מוזמנים לפנות לעו"ד מירי שאול בלס – בטלפון 08-9981500, פקס: 08-9981501, בדוא"ל [email protected] או דרך אתר האינטרנט כאן.

עו"ד מירי שאול בלס