גשר משפחתי: חוק הסדר התדיינויות

המדריך השלם, לחוק להסדר התדיינויות, בסכסוכי משפחה

החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שנכנס לתוקפו לפני כשנה, חולל שינוי של ממש, באופן שבו מתנהלות תביעות בענייני משפחה, כגון: תביעת גירושין, מזונות, משמורת וכו'.

על-פי החוק החדש, תביעות אלה תיפתחנה, באמצעות הגשת בקשה, ליישוב סכסוך לערכאה השיפוטית, במקום  עלי-ידי הגשת כתב-תביעה מפורט, כפי שהיה נהוג טרם כניסת החוק.

בהמשך, מופנים הצדדים ליחידת הסיוע, בכדי לקיים פגישת מהו"ת-מידע,היכרות ותיאום, בה יוסבר להם על הליך הגישור, כהליך חלופי לניהול ההליך משפטי, ותיבחן (יחד איתם) מידת התאמתו של הסכסוך הספציפי להליך גישור.

ככל שהסכסוך יימצא מתאים להליך גישור, ובהסכמת הצדדים, ייקבעו פגישות גישור נוספות מול מגשר/ת, שבהן ייעשה ניסיון לגשר על הפערים, ולהביאם לכדי הסכם המייתר את הצורך בהליך שיפוטי.

ייעשה ניסיון לגשר על הפערים

במידה ויגיעו הצדדים לכדי הסכם מחייב, ההסכם יוגש לאישור, ולקבלת תוקף של פסק-דין, ובכך יבוא לסיומו הסכסוך בין הצדדים.

חשוב לציין כי במהלך הפגישה ביחידת הסיוע, כמו גם במהלכן של פגישות גישור נוספות, ככל שתתקיימנה, קיים עיכוב הליכים על-פי החוק, לפיו בתקופה זו לא ניתן יהיה להגיש תביעה כלשהי בין הצדדים (למעט סעדים זמניים), במטרה לאפשר לצדדים לנהל משא-ומתן חופשי ביניהם, ללא לחץ מתביעות זה כלפי זה.

יחד עם זאת, ככל שהצדדים יגיעו במהלך הגישור למבוי סתום, ולא תתקבל הסכמה, הדלת תישאר פתוחה בפניהם לחזור לבית-המשפט ולהגיש את תביעותיהם.

בהקשר זה, יובהר כי על-פי החוק, לצד שפנה ראשון בהגשת הבקשה הראשונית, ליישוב סכסוך תהיה שמורה האפשרות והיתרון, להגיש ראשון את תביעותיו לערכאה לבחירתו (ביהמ"ש לענייני משפחה, או ביה"ד הרבני) במסגרת התקופה המוגדרת בחוק, ורק לאחריה, יוכל גם הצד השני להגיש את תביעותיו לאן שיחפוץ, בכפוף לכך שהצד הראשון לא רכש כבר סמכות בערכאה כלשהי.

ההיגיון העומד מאחורי החוק, הינו הניסיון לסיים בהסכמה את הסכסוך בין הצדדים, בטרם יעבור  לפסים משפטיים, וזאת, לאור הרגישות והמורכבות הייחודית, הקיימת בסכסוכים  משפחתיים, שבהם מעורבים גורמים נוספים, כגון  ילדים, והצדדים אמורים להמשיך ולקיים מערכת יחסים רצופה, גם לאחר שיסתיים הסכסוך ביניהם. יחד עם זאת, עולה מהחוק כי אין מניעה מגישה לערכאות שיפוטיות, ונותר פתח, לאותם הצדדים שהפערים ביניהם גדולים מדי, לגישור.

לסיכום: קיום הליך גישור במסגרת החוק, או קיום הליך גישור או משא ומתן באופן פרטי, אצל עו"ד או מגשר, במטרה לסיים את הסכסוך, בהסכם בין הצדדים, טומן בחובו יתרונות רבים, ומביא את הצדדים לסיומו של הסכסוך בדרכי שלום, וגם לרוב הליך זול ומהיר יותר, באופן משמעותי, בהשוואה לפנייה להתדיינות משפטית בין הצדדים.

*הכותבת הינה בעלת משרד עו"ד הממוקם ביבנה, העוסקתבתחום דיני המשפחה ובתביעות גירושין, מזונות, משמורת, רכוש, וצוואות וירושות.

הערה: רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה ו/או קבלת כל החלטה.

הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

למידע נוסף ולקביעת פגישת יעוץ, ניתן ליצור קשר בטלפון: 08-9981500, פקס: 08-9981501, או דרך אתר האינטרנט כאן.

מירי שאול בלס, עו"ד ומגשרת מוסמכת