גרפיטי על קיר הספרייה לציון יום-הולדתו של התינוק החטוף כפיר ביבס עורר סערה ברשת

צילום: עיריית יבנה
 

דורון כוכבי, אחד ממבצעי הגרפיטי: "אחרי כל הפוסטים והתקשורת הגיע הזמן לשמוע את הצד שלנו.
ביום חמישי ה-18.1 חל יום הולדתו של כפיר ביבס בן השנה שחטוף בשבי החמאס.
אני ועוד 3 חברים, שחזרו ממילואים מעזה וגבול לבנון, החלטנו לעשות מחווה, בסמוך למיצג להשבת החטופים בעיר יבנה החלטנו לצייר על קיר את תמונת חטיפתם של שירי ביבס ושני ילדיה, במטרה להשאיר אותה מוצגת עד שיוחזרו.
במקביל לצביעת הקיר, הגיעו פקחי עיריית יבנה והתייחסו אלינו כעבריינים מהשורה הראשונה, ולא נתנו לנו להגיד מילה, צעקו עלינו ובזו לנו, ובנוסף, נתנו דו"ח על סך 730 שקלים לכל אחד מאיתנו, 4 אנשים, 2,920 שקלים לקופת העירייה, ואם זה לא מספיק – חייבו אותו שעד השעה 13:00 בצהריים בתאריך ה-19.1 הקיר יהיה צבוע כולו באפור, וכמובן, שנאלצנו לקנות שוב מכספנו צבע אך לא למטרה שלשמה התכנסנו, המחווה נעשתה באהבה ומתוך רגישות למצב, ואכן, פעלנו מתוך רגש, לא חשבנו שמחווה כזאת בסמוך למיצג תדרוש אישור ובפרט לכך שהקיר הוא זמני, עד חזרתם, למרות שלא נוכל לשכוח את היום הזה לעולם.
עבר זמן מה, והטלפונים שלנו לא הפסיקו לצלצל, שיחות מחברים, ממכרים, משפחה שהתקשרו וביקשו להבין מה קרה, פתחתי את הפייסבוק והופתעתי למצוא פוסט תגובה מעיריית יבנה שבו הוצגו התמונות שלנו 'בטשטוש' והציגו אותנו כעבריינים ונדליסטים מהשורה הראשונה, כמובן שאם היו מטושטשות – לא היו מזהים אותנו, העירייה השפילה וביזתה אותנו. ביום למחרת אחרי שהקיר היה צבוע נתקלנו בראש העיר וביקשנו ממנו להסיר את התמונות שלנו ולהפסיק את הביזוי הזה, לאחר ששמענו על המקרה הזה פנו אלינו מערוצי התקשורת בכוונה להבין מה באמת קרה שם,
אנחנו הבנו שיכלנו לפעול בדרך אחרת ולבקש אישור, אך לא חשבנו שמחווה כזו תדרוש אישור ובפרט שזה בר תיקון.
פקחי השיטור העירוני התנהלו בצורה מבישה ומשפילה, ראש העיר שלנו אישר את מסע ההכפשה הזה, בסה"כ מילואימניקים עם כוונה טובה שהצטיירה כוונדליזם."

הפרסום המקורי בעמוד פייסבוק העירייה. מאוחר יותר הוסרו תמונותיהם של מבצעי הגרפיטי

אלי מזוז, סגן ראש העיר מגיב בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו:
תקציר הפוסט:

"הייתי מצפה מעיריית יבנה לנהוג אחרת, באופן בוגר ומכבד, ובטח שלא לרוץ ולהוציא פוסט כמו שהועלה.

זה הפוסט (ודרך ההתנהלות) #שהייתי_מצפה לראות מעיריית יבנה:
"הערב הגיע הפיקוח לספרייה העירונית, לאחר דיווח של תושב שראה אנשים מרססים על קיר הספרייה.
לאחר שיחה עם האנשים התברר כי אלו אנשי מילואים, שרצו לצייר על הקיר מיצג כחלק מהמאבק להחזרת החטופים.
אנשי המילואים הם החזית והעורף שלנו, ומרגש לראות שגם בזמנם הפנוי הם פועלים בדרכם למען המאבק המשותף, עם זאת הוסבר להם כי אין זה המקום למיצג וכי הם מתבקשים להחזיר את הקיר לקדמותו.
העירייה תמצא מקום אחר בו יוכלו המילואימניקים היקרים שלנו לקיים את המיצג.
אנו מבקשים ממי שמעוניין לקיים פעילות כזו או אחרת בשטח העירוני בפרט שזו נוגעת לרכוש הציבורי לברר לפני שהדבר אכן מאושר, מקובל ואפשרי וזאת כדי למנוע אי נעימות.
שתהיינה בשורות טובות לעם ישראל."

ברוח זו הייתי רוצה לראות את הפוסט שעיריית יבנה הייתה מעלה ביום חמישי, וכך אני חושב שהיה נכון לקיים את הטיפול בנושא ולא כפי שקרה בפועל.

"'רגישות' היא לא מילה גסה." מסכם מזוז "בפרט בימים אלו וכשהפעולות באו מלב נקי. מקווה שהדוחות יבוטלו, מקווה שהמילואימניקים יקבלו שיחת 'סליחה' על השיימינג שנעשה להם – (הם מיד קיבלו על עצמם לצבוע את הקיר מחדש, וכך עשו). מקווה שנעטוף אחד את השני בתקופה זו."

גרפיטי – הגדרת מתוך הוויקיפדיה:

גרפיטי הוא כל כתובת אותיות שנעשית מתוך כוונה להביע רצון כלשהו, עמדה, דעה או ביטוי עצמי. גרפיטי עשוי להיות כתובת סתמית שמטרתה ונדליזם, אך ישנה תנועה של ציור גרפיטי כאמנות המשתמשת בכתובות מעוטרות כדי לייצג את שמו של האמן. בדרך-כלל מדובר בציורים שנעשים ללא הסכמת בעלי הרכוש, ועל כן מדובר בעבירה על החוק ובוונדליזם. בניגוד לדעה המוטעית גרפיטי שנעשה בהסכמה וחוקי הוא אינו גרפיטי, אלא ציור קיר. עם הזמן השתנתה התפיסה לגבי הגרפיטי שהפך לאמנות מקובלת במקומות רבים בעולם בדומה לציור קיר, ואמנים הפעילים בו קיבלו הכרה וקהל עוקבים. בין אמני הגרפיטי המוכרים ניתן לציין את בנקסי, Dede, אמנזיה ואחרים. בנוסף יש צוותים של גרפיטי, המוכרים בהם בעולם הם 1up ובארץ MH ו-Goo.