בעקבות המתיחות: מה עושים כשילד חרד?

אלפי ילדים התעוררו הלילה לקול אזעקה (שווא) ומפלס החרדה של כולנו עלה. איך נערכים ומה עושים כשילד חרד? 

רק הסתיים לו הבאז סביב הסרט IT  שיצא בקיץ ואיתו גל הסרטונים על ליצנים מפחידים ברשת שעורר פחדים אצל ילדים רבים וכבר אנחנו מתמודדים עם אזעקות עולות ויורדות ופחדים אחרים. הורים מספרים על ילדים שפוחדים להישאר לבד בבית, פוחדים מהחושך, מתעוררים בלילה. פחדים וחרדות אצל ילדים זוהי תופעה רווחת שרואים אותה בהרבה בתים ויכולים להיות גורמים שונים המעוררים את הפחד והחרדה. להורה תפקיד חשוב שיכול להוביל לכך שהילד יתמודד עם הפחד, או שהוא יתעצם ויגדל.  איך אנחנו ההורים יכולים לעזור לילדנו החרד? מה ההורה צריך לעשות כדי לבנות את הביטחון של ילדו?

החרדה זו הדרך שלהם לספר לנו על עולמם הפנימי

לפחד זה חשוב
הפחד הוא מנגנון הגנה, הוא שומר עלינו מפני סכנות, אולם כשהפחד הופך לחרדה הוא עשוי להפריע למהלך החיים. לרוב נבחין בין פחד שיופיע כתגובה לדבר מוחשי-גירוי חיצוני, כמו רכב שמפתיע אותנו בכביש, ובין חרדה שמופיעה כתגובה לתחושה פנימית, כמו חרדת מבחנים. פחדים וחרדות אצל ילדים זהו חלק חשוב בהתפתחות ולמרות הקושי שהורים חווים כשילדם חרד, אפשר לראות זאת כהזדמנות נהדרת ללמוד ולצמוח. לרוב נראה שילדים שקטים ומופנמים, ילדים שפחות מביעים את עצמם כלפי חוץ, מבטאים חרדה, והחרדה זו הדרך שלהם לספר לנו על עולמם הפנימי. אפשר לראות את החרדה כדלת שהילד פותח ומאפשר לנו להיכנס לעולם שלו.

הסיבות לפחדים וחרדות של ילדים
פחדים של ילדים מהווים חלק טבעי והכרחי בהתפתחות. ישנם פחדים התפתחותיים כמו הפחד מנטישה, פחד מחושך, פחד מזרים, כל זמן שזה תואם את הגיל והשלב ההתפתחותי של הילד. כשהפחד כבר אינו תואם גיל ומפריע להתנהלות היומיומית או מביא את הילד למצב של הימנעות אנחנו כבר מדברים על חרדה.

לחרדה יש כפי הנראה מימד גנטי. הנטייה לחרדה עשויה לעבור מהורה לילד גם אם הביטוי שלה שונה. אם נוסיף לכך שהורה הנוטה לחרדה יגיב באופן חרדתי למעשיו של הילד, הוא יגדיל את הסיכוי להתפתחות החרדה. ישנו גם העניין שילד חווה חוויה מפחידה שעוררה אצלו חרדה – לדוגמה ילד שכלב נשך אותו עשוי לפחד עכשיו מכלבים באופן כללי. מה שמחזק או מחליש את החרדה זו תגובת ההורים, לדוגמה הורה הנוטה לגונן על ילדו החרד מספר לו בלי מילים שהחרדה שלו מוצדקת וזה מחזק את החרדה של הילד.

לפעמים נראה כאילו הילד מטפח ומתחזק את הפחד. לעיתים תגובת הסביבה לפחד מספקת לילד רווח כלשהו. לדוגמה ילד שעקב פחדים בלילה נכנס למיטה של הוריו – מה שאסור לאחים שלו, מרוויח מקיומו של הפחד. דוגמה אחרת היא נער החרד מבחינות, אינו פוחד מהבחינה עצמה אלא מהציון שמצביע על הערך שלו כתלמיד, או על המיקום החברתי שלו והחרדה המשתקת מאפשרת נער "להתחמק" מהתמודדות עם הציון.  לכן כחלק מההתמודדות הכללית עם החרדה עלינו לשים לב לגורמי הרווח המשניים הללו.

לתת מקום לפחד. טובה טל

מה כדאי לעשות כשילד מביע פחד?

יש כמה דברים שהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדם. בכל מקרה שאתם חשים כי הילד ו/או אתם במצוקה או שאתם חסרי אונים מול המצב מומלץ להיעזר בגורם טיפול חיצוני.

לתת מקום לפחד – הורים לעיתים נוטים "לבטל" את הפחד: "אתה יודע שזה לא הגיוני" "ממה יש לפחד?" אמירות אלה, חרף ההיגיון הרב שיש בהן, אינן מעודדות את הילד. בתוך תוכו הוא יודע את כל הדברים הללו אולם התחושה שלו היא בלתי נשלטת. מצד שני חשוב לא להזדהות עם הילד ולהעצים את הפחד שלו. אמירה כמו זה באמת יכול להיות מפחיד" נותנת לילד לגיטמציה לרגשותיו. תחשבו על הילד שנוסף על תחושת הפחד גם חש שהוא לא בסדר שהוא מפחד? הפחד הוא לגיטימי ולכן נאפשר לילד לחוש אותו.

לדבר – זוכרים שאמרנו שזו יכולה להיות דלת אל עולמו הפנימי של ילדנו? לכן אם נשאל את ילדנו שאלות נוכל להבין טוב יותר את עולמו ולעזור לו לעבד את החוויה שלו. הביעו עניין בתחושות שלו: "מה הפחיד אותך?" "מה אתה חושב על…" ובתובנות שלו"מה יכול לעזור לך?" ועוד. אפשרו לו להציע פתרונות למצב.

היו להם לעוגן

היו לעוגן – לעיתים כשהורה רואה שילדו חווה פחד יש בו רצון עז לגונן על ילדו. כשהורה מגונן על הילד הוא למעשה מאשר לו שהחוויה המפחידה היא אמיתית ותגובה זו אף מעצימה את הפחד והתלות של הילד בהורה. חשוב לתת לילד את התחושה שאתם איתו בחוויה ולא להיסחף עימו. כשההורה מגונן על הילד, הילד חש שאין שום דבר יציב בעולם להיאחז בו. לדוגמה ילד הפוחד ללכת לשירותים לבד, לוו אותו בתחילה אך תנו לו לפתוח את הדלת ועמדו לצידו. תגובות תומכות ולא מגוננות, והתקדמות בצעדים מדודים בהתאם ליכולת של הילד, עוזרות לילד לחוש הצלחה. ההצלחה תעצים את תחושת המסוגלות שלו ותביא לכך שתהיה לו יותר תעוזה לנסות ולהעז דברים נוספים ולסמוך על עצמו שהוא מסוגל להתמודד.

עידוד – כשילד מצליח להתגבר ולו במעט על הפחד, חשוב לעודד ולומר לו אמירות המספרות על התחושה שלכם "אני כל כך שמח שהצלחת לפתוח את הדלת לבד". הימנעו מאמירות מוכיחות כגון "אתה רואה, זה לא היה כל כך נורא".

טובה טל, 

'הורים יוצרים עתיד'- הדרכת הורים לילדים ומתבגרים  

[email protected]
לאתר לחצו כאן
054-3452163