בית-הספר היחידני: ערב מלווה מלכה

כשעה לאחר צאת השבת, התכנסו בביה"ס 'יחידני', הורים וילדים, וערכו סדר ט"ו בשבט חגיגי. הסדר כלל ברכות על שבעת המינים, שירה בציבור וקטעי קריאה, אותם הקריאו הורי התלמידים.

לאחר הסדר, התכנסו, ההורים והילדים, בכיתות, לפעילות קצרה.

בסיום הפעילות, התכבדו, כל ההורים והתלמידים, בסעודת 'מלווה מלכה' חגיגית, אותה הכינו חברי הנהגת ההורים.

להצלחת הערב תרמו רבות צוות בית-הספר, המורים והעובדים, וחברי הנהגת ההורים, אשר התגייסו לתכנון, להיערכות ולביצוע הערב.

כידוע, מְלַוֶּה מִלְכָּה היא סעודה שנוהגים, על-פי ההלכה, לאכול במוצאי-שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלוים מלך ומלכה בצאתם מן העיר. סעודה זו נקראת גם 'סעודה רביעית' או 'סעודת דוד המלך'.

מקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אף-על-פי שאינו צריך אלא לכזית", כלומר למרות שהוא שָׂבֵע (שבת קיט, ב). הסעודה נקראת גם 'סעודתא דדוד מלכא' (סעודת דוד המלך), שכן דוד המלך ביקש מה' לדעת את יום מותו, וה' גילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה' על שעודנו בחיים.

המהדרין מכינים לסעודת 'מלווה מלכה' תבשיל מיוחד. הידור זה מבוסס על המסופר במסכת שבת, על בני ביתו של רבי אבהו, שהיו שוחטים בכל מוצאי-שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי-שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי-שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי-שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת 'מלווה מלכה', ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.

בין הפוסקים ישנה מחלוקת לגבי היקף סעודה זו. יש שאמרו שאפשר להסתפק במיני עוגות ויש שאמרו שחובה לאכול בה לחם, משום ששמה היא 'סעודת' מלווה מלכה. הגר"א מצדד בדעה השנייה, המחייבת לאכול דווקא לחם. נהוג לשיר בסעודת 'מלווה מלכה' את הזמירות: אליהו הנביא, המבדיל בין קודש לחול, אמר ה' ליעקב, במוצאי יום מנוחה, חדש ששוני, ועוד זמירות אחרות, העוסקות בשבוע החדש, באליהו הנביא ובגאולה על-ידי משיח בן-דוד.

חברי הנהגת ההורים הכינו אתסעודת 'מלווה מלכה' החגיגיתו

בביה"ס הממ"ד 'יחידני' ביבנה ידעו לשלב, את מאכלי סעודת ערב 'מלווה מלכה' ואת מטעמי סדר ט"ו בשבט, בערב חגיגי אחד מיוחד.