בין אליצור יבנה למכבי יבנה

הנה 5 דברים, יחסית טובים, שקורים באליצור יבנה בליגה הלאומית בכדורסל, והלוואי והיו מתרחשים גם בקבוצת הכדורגל. 

1. כניסה חופשית. אליצור יבנה, אשר נמצאת בצמרת הליגה הלאומית, הליגה השנייה בכדורסל, לא גובה עלות עבור כניסה למשחקיה. הקהל, יחסית, מגיע בהמוניו וישנה אווירה טובה. 

מדוע אם כן, במכבי יבנה, שנמצאת בתחתית הליגה השלישית, גובה המועדון כסף עבור כניסה? האם ניסו לעשות פיילוט עונה אחת, לבחון מה יקרה אם הכניסה תהיה בחינם? 

2. הנהלה. במשחקיה של אליצור כל הנהלת הקבוצה מגיעה לכל משחק, בלי יוצא מן הכלל. הם יושבים על הפרקט, חווים את המשחק, את הקהל, ומנהלים את האירוע כולו. אם כך, מדוע בכדורגל – כל זה לא קורה? חברי הנהלה (חלקם זה בדיוק אותם אנשים) ממעטים להגיע, להיפגש עם הקהל המקומי ולחוות את המשחק מקרוב. 

3. אווירה. אין ספק שהאווירה באליצור יבנה מאוד נעימה, טובה וחיובית. גם בימיה הפחות טובים, האווירה לא הייתה עוינת מעולם. אין קללות במגרש הכדורסל, אין עצבים, ובעיקר, יש מפגש ערב נחמד מאוד, כאשר בלא מעט מהמקרים ישנן משפחות שלמות שמגיעות להיכל החדש. אגב, מדוע לאליצור יש צלם צמוד, ולמכבי אין?

4. החלק האמנותי. במהלך פסקי-הזמן והמחצית – עולות להופיע בנות האקרובטיקה וההתעמלות האמנותית של יבנה. זה מדהים ויפה וגורם להורים של אותן בנות להגיע ולצלם, וכמובן, להיות גאות בהן. הקהל, כמובן, מוחא להן כפיים ומפרגן. 

אז אולי זה פחות מתאים למגרש הכדורסל, אבל תמיד אפשר לעשות משהו אחר במקום. כבר מזמן הצעתי לערוך טקס הוקרה, כל תחילת משחק, לשחקן ותיק של המועדון. 

5. המשכיות. שי סגלוביץ הצעיר פותח עונה שנייה במועדון. בורסוק שחקן בית. גם יוני דוד ואלעד הופמן. בכדורסל קשה ליצור זהות והמשכיות ובאליצור זה קורה בצורה יוצאת מן הכלל. מה קורה במכבי יבנה? כבר 5 מאמנים עמדו העונה על הקווים.