"בואו נסתכל לנכים בעיניים"

אלי בוסקילה, נכה תושב יבנה, יזם 'עצרת זעקה', למען העלאת קצבת הנכים, בכיכר רבין

"עצרת זעקה,לא פוליטית/לא מפלגתית. בואו נסתכל לנכים בעיניים", זו כותרת ההפגנה,שמארגן אלי בוסקילה (51), נכה תושב יבנה, המנהל כבר מאבק להעלאת קצבת הנכות בגובה שכר מינימום. העצרת אמורה להתקיים ביום חמישי הבא (31.8) בכיכר רבין, החל מהשעה ארבע אחר-הצהריים.

קצת מספרים ורקע: בארץ חיים כיום יותר מרבע מיליון נכים, וכיום פועלים מספר ארגוני נכים, הנלחמים על זכותם להעלאת הקצבה, העומדת כיום על 2,342 שקל בלבד, לקצבה בגובה שכר המינימום- 5,000 שקל. מי שזכאי לקבל קצבאות אלו, הינם אנשים הסובלים ממוגבלויות שנות כמו עיוורון,חירשות,אוטיזם, נכויות נפש ועוד.רק חלק קטן מהם, יקבל כבר בינואר 2008, קצבה של 4,000 שקל, בעוד השאר יצטרכו להמשיך ולהיאבק.בחודשים האחרונים אנו עודים להפגנות די אלימות בהן נחסמו כבישים, אבל פתרון אין.

בשיחה שקיימנו היום עם בוסקילה, הוא מבקש להעביר מסר חשוב עבורו: "זה לא ימין ולא שמאל, אני קורא לציבור להפגין סולידריות ולהגיע לעצרת."

בוסקילה: "לא נולדתי נכה, קיבלתי נכות באמצע החיים. בגיל 33 נגזר עליי להיות נכה – לא בחרתי בזה. אני לא עובד, לצערי, כי אני לא יכול. איני ישן בלילה מכאבים, וגם אסור לי ליטול משככי כאבים. אני צמוד לשירותים, כי אני סובל ממחלת קרוהן וגם ממחלת פרקים קשה, המשפיעה על המערכת החיסון שלי, ואיני יכול לעמוד על רגלי. אני גם כבד שמיעה בשל פיגוע בעבר. אני פשוט צריך לנשוך שפתיים. הציעו לי קנאביס רפואי, אבל הגסטרולוג שלי מתנגד".

קיימת תחושה בציבור שמאבק הנכים פשוט לא מתרומם, למרות כל ההפגנות, מדוע?

"אפשר לומר שארגוני הנכים השונים לא מאוגדים, וזו הבעיה. היו הצעות עלובות שקיבלנו על תוספת של 300 שקל לקצבה."

אז איך מסתדרים ללא עבודה, עם קצבה כזו נמוכה?

"לא מסתדרים. באופן אישי, אני עושה ויתורים, כמו תרופה שהקלה עליי, אבל נדרשתי להשתתף מדי חודש, בסכום של 500 שקל, שאיני יכול להוציא. מזל שיש לי חברים טובים ומשפחה תומכת. אני איש דתי, ולולא האמונה בבורא עולם, לא הייתי חי היום."

מה התוכניות העתידיות לאחר העצרת?
"אני מתכוון להילחם עד הסוף ולא לוותר".