בדרך אל בית הספר – נתקעים בפקקים
במקום דקה נסיעה – פקקים נוראיים בשעות הבוקר בשכונת נאות שמיר
עיריית יבנה: "בימים הראשונים ללימודים מרבית ההורים נוהגים להביא את הילדים אל בית הספר או לגן ברכב הפרטי ומטבע הדברים נוצר עומס תנועה בסביבת מוסדות החינוך…"
מאות תלמידים הפוקדים שלושה(!) בתי-ספר שכולם במרחב אחד, עם חניון אחד, גני ילדים ואוטובוסים ללא מפרצי חנייה, כל אלו הם הגורמים לפקקים בלתי נתפסים בבקרים בשכונת נאות שמיר החדשה. האם זאת תהיה מנת חלקם של התושבים, כל בוקר, בדרך לגנים ובתי הספר של ילדיהם, או שזוהי רק ההסתגלות של ימי הלימודים הראשונים? התושבים סבורים שיש כאן תכנון לקוי וכי אם לא יימצא פתרון – הם ימשיכו 'לבלות' גם את הבקרים הבאים בפקקים.
נושא הפקק ה"זוועתי" הפך לשיחת היום בקרב הורי הילדים, אלו שמתגוררים בשכונת נאות שמיר, או מי שמגיעים אליה לבתי הספר. כולם מאוד סובלים מזה ומעידים כי ביומיים הראשונים של הלימודים לקח להם מעל חצי שעה לצאת מהפקק סביב מתחם בתי הספר בשדרות הציונות.
מה חדש?
כיכר הרצל שד' הציונות. 30 דקות לבית ספר
לשאלתנו מדוע לא ילכו ברגל וכך יחסכו את הפקקים – ענו לנו כי יש הורים המתגוררים בשכונה הצבאית או נווה אילן – המגיעים לבית הספר הדמוקרטי, מתוך בחירה אידאולוגית ולא עקב סמיכות למקום המגורים. לבתי הספר 'מרחבים' ו'עתידים' הגיעו גם תלמידים שלא היה להם מקום בבתי הספר האחרים בשכונה הירוקה, כגון 'איינשטיין' או 'רבין', והם אינם מתגוררים סמוך לבי"ס 'מרחבים'.
סיפרה לנו אחת האימהות: "כשיש ילד אחד שמשובץ ב'מרחבים' והילד השני (שהוא קטן יותר) קיבל גן עירייה שאינו סמוך לבית, אלא בקצה השני של השכונה בצד הדרומי יותר, אז זו קצת בעיה ללכת ברגל לבית הספר, ואז לחזור עם ילד קטן יותר לקצה השני, ואז לחזור הביתה לקחת את הרכב ולצאת לעבודה. אם היו משבצים את ילדי הגן קרוב לבית – אז הפקקים היו נמנעים בתור התחלה. אם לא היו שמים 3 בתי-ספר באותו מתחם והיו עושים שביל גישה יותר הגיוני, היו עושים מפרצים לאוטובוסים – אז זה כנראה היה נראה קצת אחרת. במקום להפיל את זה על התושבים – היה צריך לתכנן את זה בצורה שונה."
אב אחר טען: "אין מפרצים לעצירת האוטובוסים, וכל אוטובוס שעוצר – כל הרכבים עומדים בפקק אחריו. ברור שיש כאן תכנון לקוי."
"בגני הילדים כולם שובצו מספר רחובות אחרי הבית שלהם, ואז כולם צריכים להפעיל רכבים על הבוקר, ולהתחיל ב'סיבוב' של פיזור הילדים." קבלה אימא אחרת.
טענות ההורים ברורות ונוקבות, ואם המצב יימשך כך – ברור שאין זה הגיוני לפתוח כך את הבוקר. ושוב, ראוי להדגיש כי הרוב המוחלט של ההורים שאנחנו שוחחנו אתם טענו כי אין להם את האפשרות ללכת ברגל, מפאת מרחק ו/או ילדים נוספים שעליהם 'לפזר' מדי בוקר, ואז, כמובן, להמשיך הלאה את היום, בדרכם למקום עבודתם.
מעיריית יבנה נמסר כי "בימים הראשונים ללימודים מרבית ההורים נוהגים להביא את הילדים אל בית הספר או לגן ברכב הפרטי, ומטבע הדברים נוצר עומס תנועה בסביבת מוסדות החינוך. במתחם חנייה מוסדרת לקליטת כלי רכב רבים, מפרצי תנועה להעלאה והורדה וגם לאחר השלמת בניית בית ספר 'עתידים' התנועה במקום תפחת. לשינוי דפוסי ההגעה לבית הספר חשיבות רבה בצמצום התנועה, במיוחד לאור העובדה שבתי הספר הוקמו בצמידות לשכונת המגורים, כך שתלמידים רבים יכולים להגיע ללא תלות ברכב ובאופן בטוח. אין ספק כי השינוי יורגש אם אפילו אחוז קטן יעברו לאמצעים אחרים וללא תלות ברכב פרטי".

