בבר פרץ כועס על התושבים של נאות שז"ר

כמו שלכל שכונה ביבנה יש מאפיין משלה – כך גם לנאות שז"ר. אבל אף אחד לא מתגאה בו. מדובר בשכונת בתי קומות נמוכים, שנבנתה בשנות ה-60, כדי לקלוט, במהירות, עלייה, בעיקר ממרוקו. מאוחר יותר, התמלאו הבתים בעולים מאתיופיה, והם אלו שמעצבים את הגוון הכללי של השכונה כיום.

האשפה מתגוללת ברחובות ובחצרות, העזובה זועקת מכל פינה. תיבות-הדואר מרוטות מדלתותיהן, ומלאות פחיות משקה, שנדחסו לתוכן, במקום לפחי-האשפה. חדרי-המדרגות חשוכים, משום שאיש אינו משלם לחברת החשמל. סביב פחי-האשפה הציבוריים יש יותר שקיות זבל מאשר בתוכם. ועל הרקע הזה מסתובב אלברט (בבר) פרץ (63) וסופק כפיים. כבר עשרות שנים שהוא מנסה להסביר לתושבים איך לעזור לעצמם – אבל לא מצליח.

"אף אחד לא מוכן לשים שקל לטובת המראה האסתטי של השכונה"

"התושבים כאן חושבים שהרשות צריכה לתת להם את הכל", הוא מקונן. "הם לא מבינים שהבית שלהם זה לא רק מה שמאחורי הדלת, אלא גם מהסלון ועד החצר. הם חושבים שהעירייה צריכה לנקות להם את החצר, לשלם עבור החשמל בחדר המדרגות, לשפץ, לייפות. אף אחד לא מוכן לשים שקל לטובת המראה האסתטי של השכונה.

"לפני שלוש שנים, ניסו לעשות כאן מבצע פיתוח וניקיון. משרד השיכון התחייב להשקיע שני שקלים לכל תושב, העירייה – שקל לכל תושב, ושקל היה צריך להשקיע התושב עצמו. הזמינו קבלן, שקיבל את הכסף, מהעירייה וממשרד השיכון, והתחיל לעבוד. אבל לא סיים, כי היה חסר לו הסכום שהיה אמור להיאסף מהתושבים…".

בבר מציג את השכונה המוזנחת

אין מי יסביר לתושבים כיצד הם יכולים לעזור לעצמם?
"אני אומר שצריך להביא עובדות קהילתיות, שיעברו מחצר לחצר, מבית לבית, ויציגו בפני התושבים תסריט, איך תיראה הסביבה אם הם יתרמו את חלקם. צריך לבנות להם הדמיית מחשב, שתראה איך ייראה בניין מוזנח – לאחר שיפוץ. איך תראה חצר נקייה, שאנשים יתביישו אפילו לירוק ברחוב. אבל אף אחד לא לוקח את היוזמה…"

בבר רואה עצמו כיום לא רק כנציג היחיד של השכונה בפני המוסדות, אלא גם כנושא דגל שיפור חזות השכונה. הוא רווק, וכל מעייניו נתונים לשני נושאים: קידום השכונה, וסיעוד אמו הקשישה, סעדה. הוא מציג עצמו כאחד מעוזריו של ח"כ שטרית. "לשטרית יש כמה וכמה עוזרים, שמטפלים בעניינים פרלמנטריים. אני מטפל בקשר שלו עם תושבי יבנה, העיר שכיהן, בעבר, כראשה, וכיום מחזיק בתואר 'יקיר'", הוא מסביר.

כל מעייניו נתונים לשני נושאים: קידום השכונה, וסיעוד אמו הקשישה, סעדה

נאות שז"ר מונה כיום כ-800 בתי-אב, שזה כ-2,500 תושבים. "מדובר באוכלוסיה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה", מגדיר בבר את המצב. "זה התחיל בטעות שעשו, כאשר הביאו לכאן עולים מאותה רמה סוציאלית, במקום לערב אוכלוסיות מארצות מוצא שונות ומרמות כלכליות שונות. לו היו מביאים קבוצות מרקעים שונים – הן היו משפיעות אחת על השנייה.

"התושבים הראשונים שהגיעו לנאות שז"ר, בשנת 1962, היו ממרוקו. אף אחד לא דאג לחינוכם, לרווחתם. הילודה הייתה גבוהה, כי מה היה לאנשים לעשות? האב לקח את הילדים בבוקר ל'כולל', חזר הביתה כי לא הייתה לו עבודה. אז מה הוא יעשה? האישה הייתה בבית – אז עשו ילדים. כשהילדים גדלו מעט, הטילו עליהם עבודות-בית שלא נועדו להם…"

"למשל, האבא שכב על הכורסא ואמר לילד לצאת ולזרוק את שק-האשפה לפח. אבל שק-אשפה כבד לילד קטן, והוא לא הצליח להרים את מכסה הפח ולזרוק אותו פנימה. אז הוא השאיר אותו ליד הפח. כך נוצר מצב שהפחים נשארו ריקים, ושקיות-האשפה נשארו בחוץ. יום אחד תפסתי יוזמה. פתחתי את אחד משקי-האשפה, ולפי הניירות שהיו שם זיהיתי מאיפה הוא בא. שמתי את השק בשקית ניילון גדולה, וקשרתי טוב טוב. את השקית שמתי בקרטון, ארזתי אותו כמו חבילת מתנה ו… שלחתי אותו בדואר למי שזרק אותו…"

לא יכולת פשוט לשים את השק ליד הדלת של הבנאדם?
"יכולתי, אבל לא רציתי. אני רציתי שהוא יקבל פתק מהדואר ויצטרך ללכת ולקחת משם את הזבל שזרק…"

האדישות כלפי הסביבה נמצאת בכל מקום. "אפילו עם חשמל בחדר-המדרגות יש בעייה", מספר בבר. "כל חשמל המדרגות עולה 20 שקל לחודשיים לכניסה. זה 2 שקלים לדייר. אבל גם את זה אני לא מצליח לגבות. הלכתי לחברת החשמל וביקשתי שיחייבו כל מונה גם על החלק היחסי של החשמל במדרגות, אבל אמרו לי שאי-אפשר. בסוף הצטבר חוב של 600 ש"ח והחשמל לחדרי-המדרגות נותק…"

"ניסיתי לשכנע את האנשים שכדאי לחסוך כמה שקלים ולהשקיע באיכות המגורים ובאיכות הסביבה. אמרתי להם: 'כל אחד, כשהוא קם בבוקר ושותה את הקפה שלו, ישים שקל אחד בחיסכון. כך גם כשהוא אוכל צהריים וערב. אז כבר יש לו 3 שקלים ביום שזה 150 בחודש. זה לא קשה'. ניסיתי גם להסביר: 'אם הדירה שלך שווה 50 אלף דולר, תשקיע 5,000 דולר והדירה תהייה שווה 500 אלף דולר'. אבל אני מדבר לקיר".

בבר פרץ "צריך להביא עובדות קהילתיות, שיעברו מבית לבית, ויציגו בפני התושבים איך תיראה הסביבה אם הם יתרמו את חלקם"

אז אולי במקום להחליף את העירייה – צריך להחליף את הדיירים?
"לא צריך להחליף את הדיירים, צריך רק ללמד אותם איך הם יכולים לעזור לעצמם…"

מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית יבנה משקיעה, בשנים האחרונות, משאבים ומאמצים רבים בטיפוח שכונת נאות-שזר ובכלל, פיתוח השטחים הציבוריים, שיפור התשתיות, גיבוש קבוצת פעילים מקרב תושבי השכונה לקידום נושאי איכות הסביבה ועוד. יודגש כי השטחים הפרטיים הינם באחריות בלעדית של דיירי הבניין, וחרף זאת, נאותה העירייה לסייע בתחזוקת הגינון והניקיון בהשתתפות סמלית של הדיירים. לצערנו, שיתוף-הפעולה היה מוגבל ביותר. אנו קוראים לתושבים להקפיד על שמירה על הניקיון ולסייע בידי העירייה במאמציה לשפר את איכות החיים והסביבה בשכונות המגורים".