אקולוגי: מה בין תלבושת-אחידה ליום הזיכרון לרבין?

שיעורי חינוך התקיימו בכל הכיתות, וכן טקס שבו לקחו חלק כל תלמידי בית-הספר. את הטקס הנחו תלמידי כיתה ו' בהדרכתה של היועצת, כרמית קאופמן.

הטקס נפתח בהצגה קצרה, בה קבוצת תלמידים החליטה להתנגד לחוק התלבושת האחידה בבית-הספר. חברם לכיתה חשב אחרת ואמר: "אני מאמין שתלבושת זה כן דבר חשוב… זה מבטל את הפערים הכלכליים בין תלמידים ויוצר אחידות וגיבוש בין כל תלמידי בית-הספר. אני גאה להיות עם התלבושת של בית-הספר האקולוגי."

למשמע דעתו השונה של התלמיד, לגלגו עליו חברי הכיתה, ואחד מהם אף ניגש להכות אותו. "אני מאמין… אני מאמין… למי אכפת במה אתה מאמין… אתה צריך לחשוב כמונו, שמעת?!" אמרה לו אחת הבנות. התלמיד נותר המום מתגובת חבריו, אלא שאז ניגש אליהם אחד החברים ואמר: "רגע… רגע… מה קורה פה? תלמיד אחד לא חושב כמונו – אז צריך לפגוע בו? אסור לחשוב אחרת? ממתי? למה? אנחנו מדינה דמוקרטית שבה מותר להגיד את דעתנו גם אם היא שונה. לא?"

בהמחזה קצרה זו ניסו תלמידי כיתה ו' להעביר את המסר כי מותר לחשוב אחרת, מותר להתנגד לדעתו של האחר, אך אסור לפגוע בו בשל כך. יש לשמור על כבודו של האחר ועל חופש הביטוי שלו. יום הזיכרון ליצחק רבין הוא יום שבו אנו מעלים את זכרו, פועלו ומורשתו, אך לא פחות חשוב לזכור שאנו חיים במדינה דמוקרטית, החורתת על דגלה את ערכי השוויון, החירות והכבוד בין בני-האדם.

"הנושא החינוכי המרכזי ליום הזיכרון ה-21 הוא 'לקחת אחריות על המילים'." ציינה המנהלת "עלינו לחשוב על דרך הביטוי שלנו ולנסח את עמדותינו באופן שיהיה מכבד וסובלני, ושלא יפגע בזולת, או יכלול גילויי אלימות או הסתה. עלינו להפנים את ערכי הכבוד והסובלנות, עלינו לגלות מעורבות ולפעול למימוש זכותו של כל אחד לטעות, לזכות להיות מוגן ואהוב. עלינו לגלות אכפתיות כלפי הסובב אותנו במשפחה, בכיתה, בקהילה, במדינה ובעולם כולו. עלינו לאמץ את השונה ולומר 'לא לאלימות – כן לשלום ולסובלנות'." סיכמה מנהלת האקולוגי

הטקס הסתיים ב'שיר לשלום', אותו שר יצחק רבין בעצרת, דקות לפני שנרצח. חשוב שנזכור שהשלום עליו חלם, בין ישראל לבין שכנותיה, מתחיל בשלום שנצליח לקיים בתוכנו, בין אדם לחברו.