אסתר שמיר – מחר בכיכר החטופים ביבנה

ב-21 החודשים הללו אנחנו עדיין מנסים להביע במילים את שהתרחש ועדיין מתרחש 658 ימים בגיהינום לאחינו שעדיין בעזה, לפדויי השבי ששבו פיזית אבל עדין נפשית בגיהנום, למשפחות שלהם, למשפחות השכולות של חיילינו, לעקורים מביתם, לכל תושבי העוטף מהישובים שחוו ושרדו את ה-7 באוקטובר בביתם.

אסתר שמיר, הייתה ועודנה קול לחלק מהתחושות, הכאב, התסכול והזעם מאז ה-7 באוקטובר, היא מדבררת לנו את שקשה לעיתים לנסח, מלחינה ומציירת את שהמילה לא צלחה להכיל.
הנפש והשכל זקוקים להגדרות על מנת שנמצב לנו את המציאות ונחווה ברור יותר את הכאן ועכשיו.

אסתר שמיר בכתיבתה, בשיריה מכנסת את התחושות והמציאות למילים שעוזרות לנו לעיתים  לפרש מעט מעצמנו.

כל שאנו מבקשים שישובו כולם ומייד, ללא פעימות ונתחיל להשתקם ולשקם את העתיד".