אמנית הרקמה שושי שגב, תושבת העיר יבנה, הלכה לעולמה בשבוע החולף

לאחר שירותה בצה"ל בתקופת מלחמת ששת הימים כמפקדת מחלקה בבה"ד 12, נישאה לחיים בן מושב 'כפר חיים' בעמק חפר. שם גם התגוררו תקופה מסוימת.
ליבנה הגיעה עת חזרה להתגורר ברחובות ושימשה כמרכזת למידה יחידנית בבתי ספר 'חולות' ו'רבן גמליאל', מטעם המרכז לטכנולוגיה חינוכית וביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א.
בשנת 1976 חלתה במחלה קשה, מלאכת הרקמה אותה לא זנחה עזרה לה לחזק את עצמה לאורך שנות ההתמודדות הקשות במהלך חייה.

שושי העבירה חוגים במלאכות היד השונות במתנ"ס 'גרמנוב' ביבנה, ובמקביל החלה לחקור וללמוד את הרקמות המסורתיות של עמים ותרבויות בעולם. כמו כן השתתפה בתערוכות רבות ברחבי הארץ, בין היתר הציגה מספר פעמים בגלריה הסדנה לאמנות ביבנה. האחרונה הייתה בשנת ה-70 למדינה ולחייה, תערוכה בשם 'רקמה-מסע חיי', באוצרותו של מנהל הסדנה, רוני ראובן.

בתערוכה הוצגו עבודות רקמה מכל העולם, עבודות מתקופות שונות בהיסטוריה אותן היא שחזרה בכדי לשמר את מה שהזקנות של פעם עשו ברחבי העולם, כמובן שבכל עם הסיפור שונה.
בדבקות רבה שושי ניסתה להעביר מסר שכל אישה מסוגלת ללמוד ולעסוק במלאכת הרקמה ויש למלאכת הרקמה יכולת ריפוי בתקופות של חולי או קושי במהלך החיים.
שושי שרדה את כל שעבר עליה הרבה בזכות ה"חוט והמחט" עד שהוכרעה ע"י מחלתה.

יהי זכרה ברוך.