אל תשליכני

כאשר היא פצועה וכואבת, לאחר שנפלה במדרגות האוטובוס – במקום לסייע ולהגיש לה עזרה – האיצו ודחקו בה, נוסעי האוטובוס, בחוסר רגישות ובחוסר אנושיות.

ספרי מה קרה לאימך באותו היום, איריס?

"אימא מורגלת לשבת במושב הקדמי, ליד הנהג וליד המדרגות." מספרת איריס "נהג פזיז, ברכב פרטי סמוך, ביצע פנייה חדה וכמעט גרם לתאונה קשה לכל יושבי האוטובוס. נהג האוטובוס (המיומן), של חברת אפיקים, נאלץ לבצע בלימת פתע חדה בכדי למנוע תאונה קשה. אמי, שישבה כהרגלה מקדימה, כדי להיות בקרבת המדרגות ולרדת מהאוטובוס כשהיא מגיעה למחוז חפצה, (ולא לעכב את נוסעי האוטובוס ברדתה, מפאת גילה) הועפה למדרגות בזמן בלימת הפתע ונחבלה באגן, ונחבלה בראשה."

מרסל דהן עם תמונת בעלה (אליהו דהן ז"ל) שהלך לעולמו לאחרונה

פנייתה של איריס היא אליכם, נוסעי האוטובוס: "אליכם, שהייתם חסרי בושה, והאצתם בה, למרות שהייתה מבולבלת וכואבת. אתם, הנוסעים, שהייתם אמורים להכיר את אמרת היהודים הרחמניים שבנו 'והדרת פני זקן', אך כל שעניין אתכם היה להגיע למחוז חפצכם במהירה."

"אימא שלי יקרה, אכן עיכבה את האוטובוס בהתנגדותה להתפנות באמבולנס שהנהג המקסים רצה להזמין, אך התעקשה להמתין לאחי, שכבר היה מרחק דקות ספורות, בדרך לקחת אותה לבית-החולים! אולי אחי השיג אפילו את האמבולנס אילו הוזמן כזה. אתם, שכעסתם ואמרתם לה 'גברת, את מעכבת את כולנו באוטובוס. תסעי באמבולנס, או שתרדי פה!? תתביישו לכם! מה היה קורה אילו זו הייתה אימא שלכם, חלילה!"

איריס ישעיהו (דהן). זו הייתה יכולה להיות האימא של כל אחד מכם

מה קרה הלאה?
"אימא אמרה, בכל לשון של בקשה, שלא תפונה באמבולנס לבית-החולים קפלן. היא, שאיבדה את חייו של אבא שלי היקר, לפני חודשיים, אליהו דהן ז""ל, בבית-החולים קפלן, חששה לנסוע באמבולנס ולהגיע למקום שבו נגדעו חייו של אבי, כשהיא מובלת לשם ללא בני-משפחתה! תודה לאל שהיא קיבלה זעזוע-מוח קל, וחטפה מכות יבשות בלבד, מההדף והנפילה, ולא גרוע יותר."

מה המסר שלך לקוראים ולאלו שהיו במקום, איריס?
"כיון שאמי הייתה בהכרה, היה נראה לכם שהכל תקין ועולם כמנהגו נוהג. אוי לחברה הישראלית שכך פניה. בפעם הבאה שאתם נוסעים באוטובוס – תחשבו על כיבוד הורים ותחשבו אולי זו האימא שלכם. כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך."