איציק אליאסי: מחבואים

איציק אליאסי, בן 40, תושב יבנה, נשוי לאילנה ואב להראל, עידו וליאן, עוסק ביום-יום כמנהל בבנק לאומי, אך הוא אף מושך ידו בכתיבה, כתחביב, בשעות הפנאי, בעיקר למגירה…

איציק אליאסי. מנקודת-מבט של ילד

"לפני 3 שנים מצאתי את עצמי כותב שיר לכבוד היום העצוב, כתבתי מנקודת-מבט של נשים וחברות שאיבדו את האיש שאהבו." מספר אליאסי "בשנה שעברה כתבתי מנקודת-המבט של אימהות שאיבדו את הבנים שגידלו באהבה, והשנה החלטתי לכתוב מנקודת-מבט של ילד שאביו לא שב מהמלחמה. הוא למען כל הילדים שאיבדו את האב במלחמות ישראל."

זה כבר הפך אצל אליאסי למסורת של כתיבה ביום עצוב זה "השכול הוא סביבנו," הוא אומר לפורטל "לכל אחד יש היכרות כזו או אחרת עם משפחה שספגה אבדה, ואם לרגע קט הצלחתי להגיע ללב, או לרגש בכתיבה – זו התרומה שלי לזיכרון."

מחבואים/ איציק אליאסי

כשאני מביט אל השמים
אני רואה כל מיני צורות
יש שם בית וגינה
וגם כל מיני חיות

יש שמש שעומדת במרכז
ומסביבה פרחים צבעוניים
אוניית מפרש ורכבת מהירה
וראיתי גם עץ של תפוזים

ולפעמים אני רואה גם אותך
מתחבא מאחורי ענן
מביט אליי במבט חטוף
וכאילו מנסה לעצור את הזמן

כבר הרבה שנים שאנחנו משחקים
ובכל פעם אני צריך להיזכר
כי העיניים שלי במים מתמלאות
ובכל פעם זה נראה קצת אחר

לימדת אותי להעיף עפיפון
ומאז הוא נשאר על הרצפה
שאלת אותי
מה ארצה להיות כשאהיה גדול?
אבל נשארת בלי תשובה

הבטחת שתשוב
ואימא… היא עוד מחכה
אמרת שזה לא יקח הרבה זמן
אבל לי זה נראה ארוך נורא

ובכל שנה מלטפים לי את הראש
ושמים לי מדבקה שיש עליה פרחים
הדגל יורד אבל אני עומד זקוף וגאה
כי אתה לימדת אותי- כך עומדים גיבורים.

כי העיניים שלי במים מתמלאות