איזה כיף שיש המון חברים

בשלוש השנים הראשונות ניתן לראות כי הילדים בגיל הזה משחקים "אחד ליד השני" ולא "אחד עם השני", לקראת גיל 3 האינטראקציה החברתית משתכללת ואז כבר ניתן לראות כי הילד יותר מעוניין באינטראקציה עם קבוצת השווים שבאה לידי ביטוי במשחקים משותפים, גם אם הם ספונטאניים ופחות מובנים וגם אם עדיין מתקשים לחלוק את חפציהם האישיים.

לנו כהורים תפקיד חשוב בהתפתחות מיומנויות חברתיות אלו, שכן אנו מהווים עבורם מודל חיקוי וסוכני תיווך עיקריים ופעמים רבות הילד לומד מאיתנו איך להתנהג עם אחרים. בנוסף, לנו תפקיד עיקרי ביצירת הזדמנויות עבור הילד להיפגש עם חבריו אחר הצהריים, מפגשים חשובים הן לילד והן להורה שדרכם מכיר את ילדו טוב יותר.

זכרו: האחים או בני הדודים אינם מהווים תחליף לחברים מהגן או מהשכונה ולמרות הקושי הגדול של ההורים– זמינותם הנמוכה, עייפותם אחרי העבודה וכו' חשוב מאוד לייצר מפגשים בהם הילדים מארחים ומתארחים אצל אחרים.

אם כך, כיצד נארח חבר?
כמו בכל פעילות חשובה ההכנה מראש:
1. תחילה לשאול את הילד את מי ירצה להזמין? להכין מאגר של טלפונים של הוריי החברים.

2. לקבוע מבעוד מועד את זמן ההגעה וההליכה של החבר- אפשר לשים להם טיימר ולהזכיר להם להתארגן לפני סיום הביקור (שיספיקו לאסוף ביחד את הצעצועים, להכין אותו לקראת הפרידה ולקראת סיום המשחק המשותף).

3. יש לתכנן איתו יום קודם את הביקור- למשל  לדבר על מה יגרום לחבר המתארח להרגיש נוח. להסביר, למשל, שמראים לחבר את החדר, את השירותים, איפה השתייה ולהציע כיבוד, לפי מה שמתאים לכם ולכללי הבית.

4. יש ללמד אותו משחק/ משחקים שמצריכים שיתוף פעולה ולהכיר לו את החוקים טרם הביקור- אפשר לשחק איתו את המשחק יום קודם, להכין רשימה אפשרית של משחקים שמצריכים תלות הדדית  (פאזל, משחק שמצריך המתנה בתור, לוטו, וכו'..).

5. לפני הביקור להכין אותו לצורך לשיתוף בחפצים "אני יודעת שלא קל לך כשמשחקים בצעצועים שלך…" אבל בוא נגדיר מראש במה יהיה מותר לשחק ובמה לא- אם אפשר להרחיק את הגישה לצעצועים אותם רוצה לשמור לעצמו.

6. בשיחה לפני הביקור לשאול אותו-" איך אתה היית רוצה שיארחו אותך?"  זה יעזור לילד להבין טוב יותר את הצד השני.

7. תוך כדי הביקור , לפחות בהתחלה יש לתווך להם את האינטראקציה הראויה-
  לתת רמזים איך להתחיל משחק ( "תראה לחבר מה יש לך ביד/ בחדר / בקופסא")
  ללמד איך לבקש אינפורמציה מחבר (" אולי תשאל אותו מה יש לו ביד")
  לשמור על עניין משותף לאורך זמן ( "אני חושבת שהחבר רוצה עכשיו..

 תשאל אותו אם זה נכון.." )
 כל הזמן לחדד את המסר תוך כדי המשחק המשותף שכל אחד תורם – למשל כאשר משחקים בפאזל– לומר להם: "בלי החלק של … אי אפשר להצליח… תודה שעזרת…"

והכי חשוב!!!
כל הזמן לחזק ולהחמיא :
"אתה ילד חברותי מאוד וכיף להיות איתך", "כל הכבוד שוויתרת", "נפלא שחיכית בסבלנות לתורך…", "כל הכבוד שנתת לו לשחק בצעצוע שאתה כל כך אוהב …", "תודה שעזרת לנו להצליח במשימה המשותפת– בלעדייך לא היינו מצליחים…."

אחרי המפגש לעשות שיחת סיכום מפגש ולדבר קודם כל על הדברים החיובים שהיו- ואחר כך על הפחות טובים- "איך לדעתך החבר הרגיש כשלא נתת לו לשחק בבצק שלך?", "מה היית משנה בביקור הבא…" .

במפגשים האלה תהיו זמינים וקשובים לנעשה, התערבו היכן שצריך ועזרו לילדים לפתור קונפליקטים שמתעוררים– זכרו אל תהיו השופטים!! למדו אותם ערכים, התנהגויות נדרשות ומשפטים בהם יוכלו להשתמש באינטראקציות אלו, הציעו להם ולמדו אותם משחקים והצטרפו אליהם למשחק– אין דרך מהנה מזו להכיר את ילדכם טוב יותר.

שלי מרציאנו

מנחת הורים בכירה בגישת ניתוח התנהגות,

בעלת B.Ed בחינוך מיוחד ו- M.A בייעוץ חינוכי.

057-7337705

אתם מוזמנים להצטרף לדף העסקי שלי לשאול שאלות ולהגיב וכמובן להזמין הרצאות לגנים, לחוגי בית ולמסגרות השונות.