אותה גברת: יבנה ממשיכה את ההתרסקות שלה
מכבי יבנה חותמת את שבוע הבלהות שלה עם הפסד ביתי נוסף, הפעם מול שמשון תל אביב 2-1. למרות עזיבתו של שפירא, יבנה ממשיכה להיראות רע מאוד עם אבדן שליטה ומנהיגות. חלק מהאוהדים זועמים, השאר מיואשים
מכבי יבנה סגרה אתמול (יום שישי) את שבוע הבלהות שלה עם הפסד נוסף לאוסף, פעם רביעית ברציפות.
מה חדש?
הפעם הייתה זאת שמשון תל אביב שחגגה על יבנה וניצחה 2-1 עם ניצחון דרמטי בדקה ה-96.
הדבר היחיד שהשתנה זה שסוף סוף יבנה כבשה אחרי ארבעה משחקים רצופים, עם שער של עידו אקסברד בדקה ה-90.
אבל ביבנה הנוכחית, גם שער דרמטי בתחילת תוספת הזמן לא כל כך עוזר לה ואפילו משחק שכזה היא מסיימת עם הפסד נוסף.
צריך לומר את האמת, מדובר בעניין מנטלי לא פחות מאשר מקצועי. השחקנים נראים אותו דבר, משחקים אותו דבר ואין פה שום שינוי.
עם כל הכבוד לשינויים שנעשו השבוע, הראשונים שהיו חייבים לשלם את מחיר התוצאות הם לפחות 3-4 שחקנים שבטוחים שהם עושים טובה שהם משחקים ונראים חלק מאוד על המגרש.
וזה מוביל לבעיה הלא פחות קריטית. אין מנהיג. אין ניסיון ואין ידע בכדורגל. חלק מלהיות מנהיג, זה לדעת לקבל החלטות בזמן הנכון. להגיב ראוי בצורה נכונה, חדה ועניינית. זה לא קרה.
אין אף אחד במערכת הזאת שנקראת מכבי יבנה שהבין ודרש כבר לפני שלושה שבועות, כשראו שזה לא זה מול חולון, לבקש ולעשות שינויים.
זה היה בולט כשחור על גבי לבן שיבנה זקוקה לבלם חזק וקשר במרכז השדה, ובעיקר לנער את השחקנים ולא לתת תחושה שמקומם בטוח. מה עשו ביבנה? כלום.
גם מול מודיעין זה בלט מאוד, אז מה עשו ביבנה? הוציאו הודעה שיבנה צריכה להתחזק. מה נעשה בנדון? כלום.
עכשיו בואו נאמר את האמת, זה כבר לא משנה. יבנה ככל הנראה לא תעלה ליגה גם אם היא תעשה שמיניות באוויר.
יבנה מפסידה 2-1 בבית אבל בעצם היא מפסידה את העונה כולה. יבנה סגרה סיבוב ראשון בצורה עגומה עם 4 הפסדים ושתי תוצאות.
כל מי שעיניו בראשו יודע שרק נס מקצועי וניהולי יכול להציל את העונה הזאת, אבל הסבירות לכך זה אחוז חד ספרתי של סיכויים.
מאז שהקבוצה נכנסה לסחרור, התקבלו פה החלטות מוזרות, לחוצות שגרמו להתנהלות מאוד קשה של המערכת ואפילו של המאמן המפוטר שהתנהל בצורה מוזרה בימים האחרונים. הוא כבר לא פה אבל הבעיות בהחלט כן.
עצוב היה לראות 350 צופים. רק לפני חודש היו פה באצטדיון 1,100 אוהדים עם אווירה מחשמלת ומדהימה.
האוהדים שכן נשארו נחלקים לכאלה שעדיין צועקים וכואבים את מצב הקבוצה ולאלה שמיואשים מהמצב. לא ברור מה יותר גרוע להיות.
הסאגה סביב אלי כהן לא הוסיפה כבוד לאף אחד מהמערכת. המעניין הוא כי לאחר עזיבתו והחזרתו, אף אחד לא דיבר.
בתחילת העונה התגאו פה בדוברות חדשה, התנהלות חדשה ושקופה. אתמול כהן היה בספסל כשיניב פרץ אימן בפועל.
על תקן מה חזר כהן? מאמן? מנהל מקצועי? עוזר של יניב? לא מובן ולא ברור, וגם אין תשובות ברורות.
ומה הכי גרוע? בשבוע הבא מגיעה לפה דימונה בעלת היומרות לעלות ליגה, והיא מגיעה חזקה ורעבה מתמיד. נקווה לטוב.
