אווירת הבחירות הסוערת הגיעה למועצת-העיר

תמונה אחת שווה אלף מילים. כבר לא לצידו – גוב-ארי וחזות

את שיאה של הישיבה, עם זאת, ניתן ללא ספק לשייך לראש העיר ולסגנו, משה חזות, שהיה יד ימינו הנאמן במשך כמעט עשרים שנים, ואשר חצה לא מכבר את הקווים ועבר למחנה מאיר שטרית.

חזות מהווה, ללא ספק, הרכש האולטימטיבי עבור שטרית, למהלכו של קמפיין הבחירות. אם יש מישהו שמכיר את ניהול העיר כמעט באותה מידה שגוב-ארי מכיר אותה, הרי שזהו חזות. יש לזכור, כי בין חזות לגוב-ארי שררה ידידות אמיצה ושותפות גורל במשך 20 שנים, וזה, מה שנקרא, 'לא הולך ברגל'.

וכך, לאחר דיון אמש בענייני המועצה: אישור תב"רים, הקמת בתי-ספר וגני-ילדים, בקשות להקמת בתי-כנסת, טיפול בבני הדור השלישי בעיר ועוד עניינים שעל סדר היום – הגיע לדיון נושא פעוט לכאורה: סגן ראש העיר ביקש לדון בהצעתו לסדר להקצאת קרקע עבור עמותת 'חביבי'  לבניית בית לחיילים בודדים ביבנה.

כאן, במהלך הדיון, נשברו הכלים, והתפתח ריב סוער שיצא מפרופורציות לחלוטין, בין ראש העיר לסגנו, חזות, ואשר התפתח למילים קשות.

ובכך, ויכוח אחד טעון, הפך באמת את ההתרחשות להזוייה. למשקיפים מן הצד – תושבים ועיתונאים – היה המראה בלתי-נתפש, חיזיון היסטורי, אשר סימן באופן מוחלט את סופה של דרך משותפת בת עשרות שנים. מי היה מאמין שיגיע מצב בו שניים שהלכו יחדיו פרק חיים שלם – ייפרדו כך.

וכך מסתיימת לה תקופה מרכזית בחייה של עיר, ובחייהם של אנשים. יבנה הולכת לקראת האירוע המכונן ביותר שלה למן הכרזתה כעיר ואם בישראל, לפני 32 שנים, בעת שהוביל אותה לשם מאיר שטרית. ובין שהוא יהיה זה אשר ישוב להוביל אותה בעשור הקרוב, ובין שיהיה זה שוב גוב-ארי – או אולי מי משלושת המתמודדים האחרים – מאיר בן-הרוש, רונית ארנפרוינד או רועי גבאי – אנו נכנסים לעידן חדש. שיהיה לנו בהצלחה, וישמור אותנו אלוהים מפגעי רוחות המלחמה.