תחל שנה ושינוייה

מאת: איל ורשביאק

מתחילה לה שנה, לא כמו שקיווינו ולא כמו שרצינו, אך האם בכך נגזר גורלה? האם תחילת השנה בסגר, בבידוד, מחייבת שכך היא גם תסתיים?

עד כמה יכולים אנו לנהל את חיינו ולכוון את מסלולם? עד כמה אנו יכולים לנהל ולכוון את חיי ילדינו?

תפילת השלווה, שחוברה על-ידי ריינהולד ניבור, כומר פרוטסטנטי אמריקאי ופעיל חברתי במאבק לזכויות אדם, בשנת 1951, אומרת: "אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה - לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹמֶץ - לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם."

ברוח תפילה זו, יש דברים שקורים בעולמנו שאין אנו יכולים לשנות ואין לנו אלא לקבלם. אין אנו יכולים לשנות את הסגר שנכפה עלינו, אין אנו יכולים לשנות את הצורך בבידוד חברתי. גזרות אלה אנו צריכים לקבל ולקיים.

מה אנו יכולים לשנות?

• אנו יכולים לשנות את מצב הרוח שלנו; לחפש בכל יום שלושה דברים שנהנה מהם, שיעשו לנו טוב. אנו יכולים לבצע פעולות שגורמות לנו הנאה; ספורט, בישול, משחק, או כל תחביב אחר.
• אנו יכולים לשנות את מערכות היחסים במשפחה ומחוצה לה; נהיה בקשר עם האנשים החשובים לנו, נודה על פעולות שעושים, נחמיא על הצלחות שלהם.
• אנו יכולים לשנות ולהתחיל לעשות דברים שתמיד רצינו ולא הספקנו.

כהורים, אנו עסוקים רבות בשאלה עד כמה אנו יכולים לנהל ולנווט את חיי ילדינו. אנו לא יכולים לנהל את חיי ילדינו, ולחייב אותם להיות מה שאנו רוצים או חושבים שהוא הכי נכון בשבילם. אנו צריכים לקבל כל ילד באשר הוא, עם הקשיים והאתגרים העומדים בפניו. 

אנו יכולים לשנות את הגישה כלפי הילד וההתייחסות לקשיים שמעלה, לשנות נזיפות לחיזוקים. במקום "עד מתי תהיה בטלפון?", ל"איזה יופי ששיחקת עם אחיך."

לשנות הטפות-מוסר לשאלות על דרכי החשיבה. במקום "כמה פעמים אמרתי לך לא להרביץ לאחיך?" לשאול "מדוע הרבצת לו? מה גרם לך להתרגז כל כך? האם אפשר לראות את זה אחרת?"

לשנות חופש מוחלט, בו הילד הולך לאיבוד, למסגרת בה יש כללים וגבולות; לפני שמשחקים במחשב - מסדרים את החדר, כאשר מסיימים לאכול - כל אחד רוחץ את הצלחת שלו.

לשנות את התפישה שלנו כי יש דברים שהם מובן מאליו, לכזו שכל פעולה ראויה להערכה ולתודה - ולהודות ולשבח על כל דבר שהילד עושה, די ב"תודה רבה", "כל הכבוד".

לשנות מלעשות בשביל הילד לעשות עם הילד - החל מסידור ילקוט ועד כתיבת עבודה. ככל שהילד יעשה יותר דברים בעצמו - תגדל המסוגלות העצמית שלו, יגדל הביטחון העצמי שלו והוא יהיה עצמאי יותר. 

לשנות מלתקן חולשות וליקויים לקבלה וחיזוק של כישורים וכישרונות - אולי הוא לא משחק כדורסל, אבל יש לו ידע מדהים במחשבים, הוא לא אוהב ללכת לחברים, אך הוא יודע לבשל מצויין.

אז איך עושים את השינוי?

השינוי מתחיל מכך שמשהו בחיינו, במערכות היחסים שלנו, במשפחה ומחוצה לה, מפריע לנו, אם כאנשים ואם כהורים.

אנו מחליטים לשנות את נקודת המבט שלנו, הדרך שבה אנו רואים את הדברים.

• בשלב הראשון - צריך לזהות את ההתנהגות אותה רוצים לשנות. מה הגורם לה? יש לשים לב להתנהגות של האדם עצמו (כאדם או כהורה), לתגובות שלו, במיוחד לחפש את ההתנהגויות שלו אשר לא מביאות לשינוי התנהגות אצל האחר, או אולי אפילו מקצינות אותה.
• בשלב השני - מתוך התנהגויות אלה לבחור איפה אנו רוצים לעשות שינוי, האם יש התנהגויות שאני רוצה להפסיק אותן? האם יש התנהגויות שאני רוצה לסגל לעצמי?
• בשלב השלישי - ננסה להבין מה הסיבה שבגללה אנו מתנהגים כמו שאנו מתנהגים, מה התפקיד, המשמעות של ההתנהגות הזו. האם אנו רוצים לפצות על משהו? האם אנו רוצים להימנע ממשהו? האם אנו רוצים להגן על משהו?
• בשלב הרביעי - יש לחשוב מהו השינוי הקטן ביותר שניתן לעשות בלהתחיל שינוי, איך אנו מגיבים אחרת לגירויים שבסביבתנו.
• בשלב החמישי - אנו פועלים, מבצעים את השינוי ההתנהגותי שרצינו לבצע. 
• בשלב השישי - האדם נותן לעצמו חיזוק על השינוי הקטן שעשה, זו יכולה להיות מילה טובה, שינוי בהרגשה, או תגובה של הסביבה.

באמצעות שישה שלבים אלה אנו יכולים להתחיל ולעשות שינוי, אך ורק בדברים שאנו יכולים לשנות.

ואת אלה שלא ניתן לשנות - אין לנו אלא ברירה אחת: לקבל, ולחפש את הטוב שבכל מצב.

מכון ורשביאק מספק הדרכה טיפול וייעוץ במגוון קשיים ובעיות לאורך החיים.

שדרות גן רווה 13, קומה א' (אזור-התעשייה הצפוני) יבנה.

לתיאום פגישה התקשרו: 08-6788772 או שלחו הודעה בוואטסאפ כאן>> 

לדף הפייסבוק לחצו כאן>>

כותב המאמר: איל ורשביאק