עולים לכיתה א'? טיפים להורים

מכון ורשביאק מספק הדרכה טיפול וייעוץ במגוון קשיים ובעיות לאורך החיים. והפעם עם טיפים להורים שילדיהם עולים לכיתה א'

 

המעבר מגן-הילדים לבית-הספר הוא אחר המעברים הקשים והמשמעותיים ביותר לילדים. כל מעבר, באשר הוא, יוצר משבר, מצב בו מופר האיזון הישן, שלאחריו קיים סיכון לעיכוב בהתפתחות גדילה וצמיחה לצד סיכון בחוסר השתלבות, קשיים ונסיגה.

 

המעבר לבית-הספר מחייב כל ילד לעבור ממסגרת משחקית וגמישה למסגרת פורמלית בעלת חוקים ברורים ודי נוקשים - יש זמן למידה, ויש זמן משחק. הילד צריך לשלב בין עולם של דימיונות ומשחקים לעולם של דרישות והישגים, שבמרכזו עומדים הלימודים.

מעבר זה מעלה חששות אצל הורים רבים: כיצד ישתלב הילד הקטן במסגרת הגדולה? האם יחוש ביטחון במסגרת? האם יהיו לו חברים? האם המורה תיתן לו את היחס האישי והחם לו נזקק? האם יצליח? מה יקרה אם יהיה לו קשה? מה יחשבו עלינו ההורים האחרים אם לא ישתלב ויצליח?

הורים צריכים ויכולים, ואפילו חייבים, לסייע לילדם להשתלב בצורה הטובה ביותר במסגרת החינוכית. מחקר שנערך לפני כעשור הראה שמשפחות יכולות להיות תומכות ולהוות עוגן לילדים בעת כניסתם למסגרת בית הספר, ומאידך גיסא, יכולות להוות עבור הילד מקור לאי הסתגלות. המחקר מצא עוד כי ילדים למשפחות מלוכדות, המאופיינות בקשרים הרמוניים, הפגנת רגשות חמים, שבהן ההורים מהווים סמכות אך גם מפגינים גמישות - הראו מסוגלות טובה יותר למערכת החינוך.

המעבר לכיתה א' הוא תהליך התפתחותי שעל הילד לעבור. זהו תהליך טבעי, רצוי ובריא. במידה וההורים מתייחסים אל המעבר כאל משבר - המסר המועבר לילד משפיע על יכולת ההסתגלות שלו למסגרת.

על-מנת שהילד יוכל להשתלב בצורה הטובה ביותר במסגרת בית-הספר, יש לעזור לו להיות עצמאי, להיות אחראי על הדברים שלו, להיות מסוגל לבקש עזרה כאשר זקוק לה. הילד חייב להאמין ביכולות שלו.

כיצד עושים זאת? באמצעות מתן חיזוקים לפעולות שהילד עושה. והוא חייב להיות מסוגל להיענות לכללים וחוקים שמציבים ההורים בבית.

 

אז מה יכול לעזור:

• דברו עם הצוות החינוכי, הכירו את המורה -  אם יש לילדכם בעיה מיוחדת (ראייה, שמיעה, תחושתיות יתר ועוד), עדכנו את המחנכת וגם את המורים המקצועיים.
• תיאום ציפיות – יש לשוחח עם הילד על ציפיותיו מהשינוי והכניסה לכיתה א'. יש לתת מקום לפחדים ולחששות.
• הכנה מראש – שתפו את הילד בקניית הציוד לכיתה א'. יש להכין מבעוד מועד את הילקוט, הבגדים ושאר הציוד.
• עידוד והעצמה – יש לעזור לילד לחוות את תחושת המסוגלות להתמודד עם דברים חדשים, לעזור לו למלא אחר מטלות שהן חלק מהפעילות היומיומית של הבית.
• הדרכה בפתרון בעיות מעשיות – הרבה פעמים הקושי הוא סביב שאלות פשוטות שצריך להדריך את הילד כיצד להתמודד איתן, כמו מה יקרה אם יזדקק לשירותים?
• הכרה של הסביבה הפיזית – חשוב שהילד יכיר את סביבת בית הספר, הדרך לבית הספר, איפה הכיתה שלו, איפה השירותים, המזכירות וכד'.
• הכרה של הסביבה האנושית – היכרות של הילד והוריו עם המורה. חשוב גם לבדוק שיש לפחות חבר אחד מהגן.
• למידה – הילד מגיע לבית הספר כדי ללמוד דברים חדשים – גם לטעות זה בסדר, זה חלק מהלמידה.
• שעות שינה – ילד עייף - לא יכול ללמוד.
• לאכול משהו קטן בבוקר – ילד רעב - לא יכול ללמוד.
• אחריות על למידה – האחריות לביצוע מטלות של למידה הן של הילד. תנו לילד לזכור בעצמו מה יש להביא לכיתה. למדו את ילדכם להכין מערכת, כולל חידוד עפרונות.
• מעורבות בחיי הילד בבית הספר – הקפידו לשוחח, לפחות אחת לשבוע, עם המחנכת, מספר דקות, לעדכון מצבו הלימודי והרגשי של ילדכם. הרגילו את הילד לשוחח אתכם מספר דקות לאחר שחזר מבית הספר ולספר על מה שעבר עליו ביום הלימודים. כך תוכלו לקבל אינפורמציה רבה גם על האווירה בכיתה, על המצב החברתי, על המתח הלימודי וכד'.

 

שיעורי בית:

• ארגון סדר-יום שבו משלבים את שיעורי הבית בלוח הזמנים של הילד והבית – זמן קבוע ומקום קבוע. סדר-יום קבוע, הנותן מענה לצרכים של הילד וייתן לו תחושת ביטחון.
• מציאת פתרונות לקשיים של הילד.
• עידוד הילד לעבודה עצמית, כאשר ההורה נמצא בסביבה וקשוב לצורכי הילד, אך לא עובד במקומו.
• בדקו אם הילד זוכר את צלילי האותיות והניקוד שלמד, או שהוא פשוט מנחש.
• למורה יש 40 ילדים בכיתה, ולכם יש ילד אחד ומיוחד שעלה לכיתה א'. בדקו, מדי פעם, אם הוא כותב בשורות הנכונות במחברת, אם הוא הבין את המשימה...
• לפני כל הערת ביקורת - יש לתת מחמאה: למשל: "כתבת מאוד יפה את האותיות, אבל דילגת על שורה אחת", או "עבדת ממש באופן עצמאי, כל התרגילים נכונים חוץ מאחד, תרצה לתקן?"

 

מה לא לעשות:

• לא לעשות את השיעורים במקום הילד.
• לא ללמד את הילד בבית את מה שאמור ללמוד בכיתה.
• "עם כזאת התנהגות לא תוכל לעלות לכיתה א" – יש מי שמאמין שאם מפחידים את הילד הוא יהיה מוכן יותר – ההיפך הוא הנכון.
• לא להשוות עם אחים גדולים או ילדי השכנים.

מה יעזור לנו, ההורים, לצלוח את המעבר?

1. מודעות עצמית – חשוב לעשות הפרדה בין הזיכרונות שיש לנו כתלמידים או כהורים לילדים בוגרים יותר, לבין החוויות העתידיות של הילד שעולה לכיתה א'.
2. זכרו: ההצלחה בלימודים אינה מובטחת מראש – לא כל הילדים מיד מצליחים. כאשר יש קושי - חשוב להיות מוכנים להגיש ולתת עזרה.

והכי חשוב, שימו לב אם הילד שמח לקום בבוקר ולחזור ליום לימודים נוסף!

הקפידו להקשיב לאינטואיציה הפנימית שלכם. אם נראה לכם שהילד לא קולט את הנלמד, לא משתלב חברתית או רגשית - פנו למורה. אם היא לא מסכימה עם התחושות שלכם - פנו לאיש מקצוע! אין כמו אינטואיציה של הורה!

 

מכון ורשביאק מספק הדרכה טיפול וייעוץ במגוון קשיים ובעיות לאורך החיים.

שדרות גן רווה 13, קומה א' (אזור-התעשייה הצפוני) יבנה.

לתיאום פגישה התקשרו: 08-6788772 או שלחו הודעה בוואטסאפ כאן>> 

לדף הפייסבוק לחצו כאן>>

 

כותב המאמר: איל ורשביאק