המלחמה בין האורן לאלון: מצחיק או עצוב?

אז ממש כמו סיפור אגדות, היה היה פעם, לפני שנים רבות… בית-ספר תיכון אחד בממלכה רחוקה רחוקה שנקראת יבנה. לבית-הספר הזה, עלו כל הנסיכים והנסיכות המפוזרים בבתי-הספר היסודיים הרבים בממלכה יבנה, והתרכזו כולם לתיכון אחד –גינסבורג (ברחוב האורן), וחיו באושר ועושר עד עצם היום אשר לא היה מקום לכולם בתיכון גינסבורג, והצטרכו לפתוח תיכון נוסף – גינסבורג האלון.

מלחמת 'האורן' 'האלון' התחילה לפני שנים רבות, ב'ירידות' על בית-הספר הנגדי במסיבות הסיום. כולם צחקו ונהנו מהעניין, המורים, ההורים, ובעיקר התלמידים, דבר שמהר מאוד הפך למסורת ונהיה יותר ויותר קיצוני עם השנים. זה התחיל מאימרות הומוריסטיות קטנות במופע הסיום באישור המורים, לאט-לאט המשיך להצפות של סטטוסים ברשתות החברתיות, לתליית שלטים למיניהם על בית הספר ה'יריב' עם כיתובים שנונים ולעיתים פוגעניים, ואפילו באחד המחזורים של י"ב הגיע לשלט ענק על מגדל המים. תמונות, סרטונים ומה לא. 

במשך השנים המורים 'זרמו' עם העניין, וכולם נהנו ממנו, עד שלפתע נחצה הגבול.

בשנה שעברה פורסם סרטון אשר הכינו תלמידי כיתה י"ב אשר נעשו בו דברים שהתפרשו כאלימים ביותר, ואפילו גרמו להגשת תלונה, במשטרה, מצד ההורים של התלמידים בבית-הספר השני. למכיני הסרטון האלים כמעט ונפתח תיק פלילי במשטרה, דבר חמור אשר משפיע באופן קריטי על החיים, במיוחד לפני צבא וחיים שלמים אשר לפניהם.

בעקבות מקרה זה, ההנהלה בשני בתי-הספר החלה לנקוט באמצעים כנגד מלחמת האורן אלון. ההנהלה אוסרת לעמוד עם שלטים בחוץ, אוסרת על תלמידים לפרסם בחשבונות הרשתות החברתיות האישיים שלהם, כל דבר אשר קשור למלחמת האורן האלון, ומוסיפה באיומים כמו ביטול הטיול השנתי לאילת – לכל השכבה, ביטול מופע סיום י"ב, ועוד המון חוויות ששום תלמיד לא רוצה לפספס.

אז מצד אחד, שום דבר שהופך לקיצוני הוא לא טוב, ולעשות מעשה הוא הצד הנכון מצד ההנהלה.

ומצד שני, האם לא אתם הם אלו שמלמדים אותנו, התלמידים, בשיעור אזרחות, על חופש הביטוי?

עם הסרטון האלים שפורסם בשנה שעברה רוב התלמידים לא מסכימים, ויודעים שמדובר בחציית גבול, אך העונש הקולקטיבי הוא בלתי נמנע.

כל השלטים שמצולמים בכתבה, נתלו על-ידי שני בתי-הספר, במהלך השנים, על-ידי מחזורים שונים. מתוך קבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות השונות

מלחמת האורן האלון היא הרי לא באמת מלחמה, מדובר בתלמידים אשר מתראים אחד עם השני אחר-הצהריים, חברים טובים, אשר מבלים יחד, שבסך-הכל משמרים מסורת ותיקה אשר מעסיקה ומבדרת אותם.

מסורת שאולי ממש עכשיו, אחרי שנים, תהפוך להיסטוריה.

קצת היסטוריה. מאיר שטרית, ראש העיר דאז, עם התורמים של בי״ס גינסבורג ביום חנוכתו, נטלי ומרטין גינסבורג

מה שבטוח, לא חסר בימינו תלמידים מרדניים שעומדים על שלהם, ואין לדעת לאן הוויכוח הזה יוביל…

אז בהצלחה לשני הצדדים, אשר שניהם צודקים – ההנהלה והתלמידים, שביניהם מתקיימת המלחמה האמתית.

מלחמת השמיניסטים ביבנה. (שני סרטונים שפורסמו):