בניגוד לתיקון: עובדי עיריית יבנה ממשיכים לעבוד במפוחי עלים…

תקנות הרעש עברו מסע ארוך ומייגע, של דיונים והתנגדויות, בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת. אנשי השלטון המקומי התקוטטו עם השר דאז, גלעד ארדן, ואנשיו, על כל אות ותג, עד שהגיעו לנוסח מוסכם. באשר למפוחי העלים נכתב שם במפורש "לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל מפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים, או באזור ציבורי".

ביום 27/4/2011 נכנס לתוקף התיקון לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש). במסגרת התיקון נקבעו בין היתר: הגבלת השימוש בציוד גינון – איסור להפעיל ציוד גינון הגורם לרעש באזור מגורים, בין השעות 19:00 בערב ל-7:00 בבוקר בימי חול, בין השעה 17:00 בערב יום מנוחה לשעה 9:00 למחרת, ובין השעות 14:00 ל-16:00 בימי מנוחה. איסור על שימוש במפוחי עלים הגורמים לרעש באזורי מגורים – מכיוון שלא קיים כיום מפוח עלים שאינו גורם לרעש, חל איסור מוחלט על הפעלת מפוחי עלים באזורי מגורים.

עובדי עיריית יבנה בגן הסנהדרין. אסור להפעיל ציוד גינון ומפוח עלים גם מחוץ לאזור המגורים, אם הרעש גורם הפרעה או מטרד 

כדי להפסיק או למנוע הפרעה של מטרד הרעש ניתן לנקוט בצעדים הבאים: אם גורם הרעש הוא אדם פרטי: פניה לגורם הרעש בבקשה להפסיק את מטרד הרעש.
פנייה למשטרת ישראל, בבקשה להפסיק את מטרד הרעש. המשטרה מוסמכת לקנוס את גורם הרעש על-פי צו סדר-הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת רעש), תש"ס-2000. הגשת תלונה במשטרה בגין קיומו של מפגע רעש המהווה עבירה פלילית על החוק.

אם גורם הרעש הוא גוף ציבורי או עסקי: פניה לגורם הרעש בבקשה להפסיק את מטרד הרעש. פניה לרשות המקומית (רצוי לפנות בכתב ושהפניה תכיל את מירב הפרטים אודות המטרד ותציין את המקור החוקי לסמכותה של הרשות לפעול).

פניה לממונה על איכות הסביבה ברשות המקומית (רצוי לפנות בכתב ושהפניה תכיל את מירב הפרטים אודות המטרד ותציין את המקור החוקי לסמכותה של הרשות לפעול). אם מדובר באדם פרטי או גוף ציבורי או עסקי ניתן גם: להגיש תביעה אזרחית. להגיש תביעה פלילית.

מאחר שכל המפוחים הקיימים כיום בישראל מפיקים שאון רב (שלא לדבר על המפגע האמתי שהם יוצרים – זיהום האוויר), הדעת נותנת, וגם חוות-הדעת של משפטני המשרד להגנת הסביבה, שהשימוש בהם בערים ייאסר, מאז שנת 2011 והלאה, באופן גורף.

בלית ברירה, תושבי הערים יצטרכו לשמש כ'מלשינים', ולדווח למוקד המשרד להגנת הסביבה (6911*) על כל הפרה של תקנות הרעש, שאינה מטופלת על-ידי הרשות המקומית, בתקווה שהרגולטור הממשלתי יגיב בהתאם.

בג"ץ דחה כבר מזמן את בקשת שש עיריות והמרכז השלטון המקומי לצו-ביניים שימנע את איסור השימוש במפוחי עלים. כזכור, הגישו הרשויות (תל-אביב, נהריה, רעננה, רמת-גן, חולון ופתח-תקווה) עתירה, בבקשה להורות לשר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן, לבטל את התיקון שהכניס לתקנות למניעת מפגעים האוסר את השימוש במפוחי עלים.

העותרות ביקשו שהשר יסייג את עמדתו באופן שלא יהיה איסור גורף על שימוש במפוחי עלים, אלא רק איסור על שימוש במפוחי עלים הגורמים לרעש בלתי סביר. בעתירה נטען כי עמדת השר, לפיה, חל איסור מוחלט על הפעלת מפוחי עלים, מכל סוג שהוא, באזורי מגורים, היא בלתי חוקית. זאת, משום שאין בסמכותו לאסור באופן גורף על השמעת רעש, אלא אך ורק רעש חזק או בלתי סביר.

העותרות קבלו כי האיסור בתקנות פוגע, באופן בלתי מידתי, ביכולת הרשויות המקומיות למלא תפקידיהן בתחום שירותי הניקיון וטאטוא הרחובות, ומסכלת את אפשרותן לעמוד בהתחייבויות החוזיות מול קבלני הטאטוא וניקוי הרחובות. בג"ץ, כאמור, דחה את הבקשה.

התקנות עוררו תגובות מעורבות. מצד אחד, יש כאלה שמברכים עליהן, בעיקר אלה שסבלו ממטרדי המפוחים; מהצד השני, התעוררה מחאה חריפה של ציבור בעלי העניין, קרי גננים וקבלני גינון, רשויות מקומיות ועוד, שטוענים כי התקנה היא שרירותית ובלתי מידתית.

אמנם, על-פי מחקרים שנעשו, משמעות איסור השימוש במפוח עלים הוא כי משך זמן העבודה הנדרש לביצוע עבודות גינון וניקיון יעלה באופן משמעותי מאוד, ויטיל נטל כלכלי כבד על מזמיני העבודה: הרשויות המקומיות, מוסדות הציבור, ובעלי גינות פרטיות. 

אך יש גם פתרונות חלופיים אפשריים: במטרה להפחית את רמת הרעש הנגרם מהפעלת מפוח עלים לרמת רעש סבירה לטובת התושבים ולאפשר לעוסקים בגינון הציבורי והפרטי לבצע את עבודתם, יש לפעול להטמעתו של התקן האמריקאי ( ANSI B 175.2 ) המגביל את עוצמת הרעש (ל-db(A)65), (מפוחי עלים 'שקטים') – תקן המיושם במקומות שונים בעולם – תוך הגבלת שעות העבודה עם מפוחים לשעות המקובלות בענפים אחרים הגורמים לרעש.

התיקון לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)

החוק מחייב את העיריות לאכוף את החוק, אבל הן מתנערות. יש להן תירוץ מפותל, לפיו הפקחים עדיין לא קיבלו הסמכה על פי חוק האכיפה הסביבתית, רק שדבר לא מונע מהעיריות להסמיך את הפקחים. לכאורה, במצב כזה התחנה הבאה של האזרח חסר האונים היא 'המשטרה הירוקה' של 'המשרד להגנת הסביבה', אבל למשטרה הירוקה יש כמה עשרות פקחים בכל הארץ, בעוד לעיריות יש כמה מאות. משרד ממשלתי לא אמור לשלוח פקח אחרי כל מפוח סורר ברחבי המדינה. בדיוק בשביל זה יש שלטון מקומי, כשם שאת חוקי החנייה אוכפות העיריות ולא משרד התחבורה.

מגבלת השימוש במפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים, אולי תוביל ל'מעט' שקט, אולם לבטח תוביל לירידה משמעותית ברמת הניקיון של הגנים, ולעלייה במחירי תחזוקת גני הנוי, מחיר שכולנו נשלם.

אך מה לעשות וזהו החוק?! ויש לעבוד על-פי החוק, ללא יוצא מן הכלל, ואם התושב הקטן ביבנה מקבל דוחות על שימוש אישי, בחצר ביתו, על שימוש במפוח עלים וגרימת רעש – במה יוצאת דופן עיריית יבנה?

את תגובת העירייה לא קיבלנו עד רגע זה, ובאם תתקבל – נשמח להביאה לידיעת הקוראים.

סרטון המתעד את עובדי העירייה בגן הסנהדרין: